• יו"ר: ד"ר יעל בר-זאב
  • חברי ועד (רופאים): ד"ר אריאל רוקח, ד"ר ארנונה אייל, ד"ר יוסף עזורי, ד"ר עבדאללה משעל, ד"ר ענת אנדן יצחקי, ד"ר ראובן בלומנטל
  • חברי ועד (שאינם רופאים): גב' מאיה רודנאי, גב' שוש גן-נוי
  • חברי ועדת הביקורת: ד"ר עומרי אלרואי, מר חיים גבע, גב' איילת שבתאי
עישון

עישון קשור להיענות נמוכה ולתגובה פחותה לטיפול תרופתי בדלקת מפרקים ספחתית

מחקר מצא, כי מעשנים נענים למשך תקופה קצרה יותר לטיפול תרופתי במעכבי TNF-α עבור דלקת מפרקים ספחתית, ומגיבים בשיעורים נמוכים לטיפול זה, בהשוואה ללא מעשנים

20.12.2015, 14:55
עישון (צילום: אילוסטרציה)

במחקר זה נבדק הקשר שבין עישון לפעילות דלקתית, היענות לטיפול ותגובה לטיפול בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים ספחתית (psoriatic arthritis - PsA), אשר מתחילים לראשונה טיפול במעכבי TNF-α.

מחקר עוקבה תצפיתי זה התבסס על המרשם הדני DANBIO. בוצעו ניתוחי קפלן-מאייר וניתוחי רגרסיה לוגיסטיים על שם קוקס עם ריבוד לפי סטטוס עישון (בהווה/בעבר/לעולם לא) עבור היענות לטיפול, תגובות ACR20י, ACR50 ו-ACR70 ותגובה טובה לפי קריטריוני EULARי(The European League Against Rheumatism).

ניתוחים נוספים בוצעו עם ריבוד לפי מין וסוג התרופה המעכבת TNF-α: אדאלימומאב (Adalimumab – Humira), אטנרצפט (Etanercept - Enbrel) ואינפליקסימאב (Infliximab - Remicade).

מבין 1,388 מטופלים עם PsA שהשתתפו במחקר, סטטוס העישון היה ידוע לגבי 1,148 (83%) מטופלים: 33% מעשנים בהווה, 26% שעישנו בעבר ו-41% שלא עישנו מעולם. תקופת המעקב נמשכה בממוצע 1.22 שנים.

בקו הבסיס היו מעשנים בהווה, בהשוואה למשתתפים שלא עישנו מעולם, עם מדד מסת גוף (BMI) נמוכה יותר (27 לעומת 28 kg/m2), משך מחלה קצר יותר (3 לעומת 5 שנים), עם מספר נמוך יותר של מפרקים נפוחים (2 לעומת 3), עם ציון גבוה יותר בסולם חזותי-אנלוגי (VAS) גלובאלי (72 לעומת 68 מילימטרים), כמו גם עם ציון נמוך יותר בסולם VAS לתשישות (72 לעומת 63 מילימטרים) וציון גבוה יותר בסולם הערכה כללית (Health Assessment Questionnaire – HAQי; 1.1 לעומת 1.0).

מעשנים בהווה נענו למשך זמן קצר יותר לטיפול התרופתי בהשוואה ללא מעשנים (1.56 לעומת 2.43 שנים) והיו עם שיעורי תגובה נמוכים יותר לפי קריטריוני EULAR בשישה חודשים (23% לעומת 34%) ועם שיעורי תגובה נמוכים יותר לפי ACR20י(24% לעומת 33%) ו- ACR50י(17% לעומת 24%), בפרט בקרב גברים.

מעשנים בהווה הראו היענות נמוכה במיוחד לטיפול באינפליקסימאב (יחס סיכון: 1.62) ואטנרצפט (1.74) בהשוואה ללא מעשנים, אך לא לטיפול באדאלימומאב (0.80).

לסיכום, מעשנים בהווה הסובלים מ-PsA היו עם תוצאים גרועים יותר, היענות קצרה לטיפול התרופתי ותגובות פחותות למעכבי TNF-α, בהשוואה ללא מעשנים. ממצאי המחקר היו מובהקים במיוחד בקרב גברים ומטופלים הנוטלים אינפליקסימאב או אטנרצפט.

מקור:
Association between tobacco smoking and response to tumour necrosis factor α inhibitor treatment in psoriatic arthritis: results from the DANBIO registry; Ann Rheum Dis 2015;74:2130-2136 Published Online First: 25 July 2014doi:10.1136/annrheumdis-2014-205389

נושאים קשורים:  עישון,  היענות,  מעכבי TNF- α,  אדאלימומאב,  Adalimumab,  הומירה,  אטנרצפט,  etanercept,  אנברל,  אינפליקסימאב,  Infliximab,  רמיקייד,  ACR20,  ACR50,  דלקת מפרקים פסוריאטית,  מחקרים
תגובות