ישנן מספר שיטות המומלצות באופן זהה לסקירה של סרטן המעי הגס והחלחולת באנשים עם סיכון ממוצע. ריבוד הסיכון יוכל לאפשר להתאים את סוג הסקירה לנבדקים המשתייכים לקבוצה זו, כאשר אלו שבסיכון נמוך יוכלו לעבור סקירה פחות חודרנית (סיגמואידוסקופיה או בדיקת דם סמוי בצואה) ואלו שבסיכון גבוהה יוכלו להיבדק בקולונוסקופיה.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר הייתה ליצור אינדקס סיכון להתפתחות גידול מתקדם (סרטן ואדנומות במעי הגס והחלחולת, או פוליפים משוננים ≥ 1.0 ס"מ, היסטולוגיה של סיסים, או דיספלזיה בשלב מתקדם), בכל מיקום במעי הגס או החלחולת, על ידי שימוש בגורמי הסיכון השכיחים ביותר לסרטן המעי הגס והחלחולת.
החוקרים ביצעו מחקר חתך במספר רב של יחידות אנדוסקופיה, בעיקר מאזור המערב התיכון (Midwest) של ארה"ב. במחקר נכללו נבדקים בני 50 עד 80, שעברו סקירת קולונוסקופיה ראשונה בין דצמבר 2004 ועד ספטמבר 2011.
בוצעו גזירה ותיקוף של אינדקס הסיכון המבוסס על ניקוד מקדמי הרגרסיה של גיל, מין, היקף המותניים, עישון סיגריות והיסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס והחלחולת.
בקרב 2,993 הנבדקים שהיו בקבוצת הגזירה, השכיחות לגידול מתקדם הייתה 9.4%. הסיכון לגידול מתקדם בנבדקים עם סיכון נמוך מאוד, נמוך, בינוני, וגבוה היה 1.92% (רווח סמך 95%: 4.43%-0.63%), 4.88% (רווח סמך 95%: 6.18%-3.79%), 9.93% (רווח סמך 95%: 12.0%-8.09%), ו-24.9% (29.1%-21.1%), בהתאמה (p<0.001). סיגמואידוסקופיה בחלק היורד של המעי הגס, בקבוצת הסיכון הנמוך, הייתה מזהה 51 מתוך 70 מקרי הגידול המתקדם (73% [רווח סמך 95%: 83%-61%]).
בקרב 1,467 הנבדקים בקבוצת התיקוף, הסיכון לגידול מתקדם בקבוצות המקבילות היה 1.65% (רווח סמך 95%: 5.84%-0.20%), 3.31% (רווח סמך 95%: 4.97%-2.08%), 10.9% (רווח סמך 95%: 14.1%-8.26%) ו-22.3% (רווח סמך 95%: 28.5%-16.9%), בהתאמה (p<0.001). סיגמואידוסקופיה זיהתה 21 מתוך 24 מקרי הגידול המתקדם (87.5% [רווח סמך 95%: 97%-68%]).
החוקרים מסכמים, כי על אף מגבלות המחקר הכוללת את העובדה שקבוצת התיקוף הייתה דגימה מתוך קבוצת הנבדקים, ושהתוצאות תקפות רק לבדיקת הסקירה הראשונה, האינדקס שנבדק ריבד את הסיכון לגידול מתקדם בקרב נבדקים עם סיכון ממוצע. האינדקס זיהה קבוצות בסיכון נמוך, עבורן אסטרטגיות שאינן קולונוסקופיה יכולות להיות יעילות, וקבוצות בעלות סיכון גבוהה עבורן יתכן שקולונוסקופיה תהיה עדיפה.