מחקרים

ניהול מחלת קרוהן לאחר ניתוח להסרה של המעיים

מחקר מצא, כי מתן טיפול על פי הסיכון הקליני לחזרה וביצוע של קולונוסקופיה מוקדמת והגברת הטיפול במקרים של חזרה טובים יותר מהטיפול התרופתי הרגיל

03.05.2015, 15:51
ניתוח (צילום: אילוסטרציה)

רuב החולים במחלת קרוהן (Crohn's disease) זקוקים לניתוח להסרת המעיים. עם זאת, גם בחולים שעברו ניתוח בסופו של דבר המחלה תחזור ויהיה צורך בניתוח נוסף. מטרת המחקר הייתה לזהות את האסטרטגיה הטובה ביותר על מנת למנוע חזרה של מחלת הקרוהן לאחר ניתוח.

חולים שהגיעו לאחד מ-17 המרכזים הרפואיים באוסטרליה ובניוזילנד שנכללו במחקר, עברו הסרה של המעיים בכל המקומות בהם הייתה הופעה מקרוסקופית של מחלת הקרוהן, והייתה אפשרות לבצע אנדוסקופיה באזור בו בוצעה האנסטומוזה, קיבלו טיפול של 3 חודשים במטרונידזול (metronidazole). חולים בסיכון גבוה לחזרה קיבלו בנוסף טיאופורין (thiopurine – הכוללים בין היתר תרופות ממשפחת Azathioprine, שם מסחרי: אימוראן; ו- MP-6) או אדלימומאב (adalimumab, שם מסחרי: יומירה - HUMIRA) במקרים של חוסר סבילות לטיאופורין.

החולים חולקו באופן אקראי ביחס של 1:2 לקבוצות מקבילות: או ביצוע בקרה עם קולונוסקופיה לאחר שישה חודשים (טיפול אקטיבי) או ללא מעכב קולונוסקופי (טיפול רגיל). כאשר התגלתה חזרה של המחלה באנדוסקופיה (מדד Rutgeerts ≥ i2) לאחר 6 חודשים, בקבוצת הטיפול האקטיבי, החולים קיבלו טיפול מוגבר בטיאופורין, טיפול פעם בשבועיים באדלימומאב וטיאופורין, או טיפול שבועי באדלימומאב.

התוצאה העיקרית שנבדקה הייתה חזרה אנדוסקופית לאחר 18 חודשים. גם החולים וגם הרופאים המטפלים לא היו סמויים לקבוצת הטיפול והטיפול שניתן, אך פירוש הממצאים האנדוסקופיים בוצע על ידי מי שהיו סמויים הן לקבוצת הטיפול והן לטיפול שניתן.

בין אוקטובר 2009 לספטמבר 2011, 174 חולים (83% בסיכון גבוה, גם בקבוצת הטיפול האקטיבי וגם בקבוצת הטיפול הרגיל) נכללו במחקר וקיבלו לפחות מנה אחת של התרופות שנבדקו במחקר. מבין 122 החולים שהיו בקבוצת הטיפול האקטיבי, 47 (39%) קיבלו טיפול מוגבר לאחר 6 חודשים. בבדיקה האנדוסקופית שבוצעה לאחר 18 חודשים נצפתה חזרה ב- 60 חולים (49%) מקבוצת הטיפול האקטיבי ו-35 חולים (67%) מקבוצת הטיפול הרגיל (p=0.03).

ממצאים תקינים לחלוטין של המעי נצפו ב-27 (22%) מתוך 122 החולים בקבוצת הטיפול האקטיבי, לעומת 4 (8%) בקבוצת הטיפול הרגיל (p=0.03).

מבין החולים מקבוצת הטיפול האקטיבי שבהם נצפתה חזרה של המחלה לאחר שישה חודשים ושקיבלו טיפול מוגבר, 18 (38%) מתוך 47 הראו נסיגה שניים-עשר חודשים לאחר מכן; ולהפך, מבין החולים מקבוצת הטיפול האקטיבי שהראו נסיגה לאחר 6 חודשים ולא קיבלו טיפול מוגבר 31 (41%) מתוך 75 הראו חזרה של המחלה בבדיקה שבוצעה לאחר שנה. עישון (יחס סיכויים 2.4; רווח סמך 95%: 4.8-1.2; p=0.02) והימצאות של לפחות שני גורמי סיכון קליניים, כולל עישון (יחס סיכויים 2.8; רווח סמך 95%: 7.7-1.01; p=0.05), הגדילו את הסיכוי לחזרה של המחלה.

ההיארעות וסוג תופעות הלוואי, הכלליות (100 [82%] מתוך 122 [טיפול אקטיבי] לעומת 45 [87%] מתוך 52 [טיפול רגיל], p=0.51) או החמורות (33 [27%] מתוך 122 לעומת 18 [35%] מתוך 52, p=0.36), לא נמצאו שונות באופן מובהק בין שתי קבוצת הטיפול.

החוקרים מסכמים' כי מתן טיפול על פי הסיכון הקליני לחזרה וביצוע של קולונוסקופיה מוקדמת והגברת הטיפול במקרים של חזרה, טובים יותר מהטיפול התרופתי הרגיל למניעת חזרת מחלת הקרוהן לאחר ניתוח.

הם מוסיפים כי דיכוי סלקטיבי של המערכת החיסונית, הניתן במקרים בהם יש חזרה מוקדמת של המחלה במקום באופן רגיל, אפשר בקרה של המחלה, ברוב החולים. גורמי סיכון קליניים ניבאו את חזרת המחלה, אבל גם חולים בסיכון נמוך היו זקוקים לבקרה אנדוסקופית. החוקרים מסיימים בכך שנסיגה מוקדמת של המחלה לא שוללת את הצורך בבקרה אנדוסקופית ממושכת.

מקור:
De Cruz, P., Kamm, M. A., Hamilton, A. L., Ritchie, K. J., Krejany, E. O., Gorelik, A., . . . Desmond, P. V. Crohn's disease management after intestinal resection: a randomised trial. The Lancet, 385(9976), 1406-1417. doi: 10.1016/S0140-6736(14)61908-5

נושאים קשורים:  מחקרים,  מחלת קרוהן,  ניתוח להסרת המעיים,  בקרה אנדוסקופית,  טיאופורין (thiopurine),  אדלימומב (adalimumab),  גורמי סיכון