שינויים באספקת הדם לעור מנבאים בשלב מוקדם תמותה בקרב מטופלים עם הלם זיהומי (septic shock). שחמת הכבד (Cirrhosis) קשורה להרחבה מערכתית של כלי הדם (vasodilation) ועלייה בתמותה מהלם זיהומי. מחקר זה בוצע כדי להעריך האם ניתן להשתמש ב- mottling score ורוויון החמצן ברקמות (oxygen saturation – StO2) כמנבאים מוקדמים לתמותה בקרב מטופלים עם שחמת בהלם זיהומי.
עוד בעניין דומה
במחקר תצפית השתתפו מטופלים עם שחמת במצב של הלם זיהומי. במהלך 24 השעות הראשונות לאירוע נאספו כל שש שעות נתונים לגבי זרימת הדם בכלי הדם הגדולים (macrocirculation: לחץ הדם העורקי הממוצע [mean arterial pressure – MAP], קצב הלב, לחץ ורידי מרכזי [central venous pressure – CVP] ותפוקת הלב [cardiac output]), וזילוח הדם לאיברים (ריכוזי לקטאט בעורקים, תפוקת שתן, רוויון חמצן בווריד המרכזי [ScvO2י], mottling score ו- StO2 בשרירי כף היד ובברך). קבוצת הביקורת הורכבה מ- 75 מטופלים ללא שחמת שהיו בהלם זיהומי.
בניתוח הסופי נכללו 42 מטופלים עם שחמת. שיעור התמותה ביום ה- 14 עמד על 71%. בשעה השישית לא נמצא קשר בין פרמטרים המשקפים את זרימת הדם בעורקים הגדולים ובין תמותה, אך נמצא כי ריכוזים גבוהים של לקטאט בעורקים וניקוד גבוה ב- mottling score נקשרו עם מוות. ניקוד ה- mottling score היו הגורם המנבא החזק ביותר לתמותה (יחס סיכויים [odds ratio]י: 42.4).
עוד נמצא כי ירידה ב- StO2 בברך בשעה השישית ניבאה תמותה. בהשוואה לקבוצת הביקורת, קינטיקת הנימור (mottling) היתה שונה במטופלים עם שחמת: היה עיכוב בהופעות ה- mottling בקרב מטופלים שלא שרדו, ואילו בקרב השורדים הסימנים נעלמו בשלב מוקדם. כמו כן, StO2 של הברך ואספקת הדם לעור, אשר הוערכה על-ידי דופלר לייזר, היו גבוהים יותר אצל מטופלים עם שחמת.
רוויון החמצן בברך ו- mottling score בשעה השישית הם גורמים מנבאים ספציפיים לתמותת מטופלים עם שחמת והלם זיהומי. הרגישות של גורמים אלו נמוכה יותר עבור מטופלים עם שחמת מאחר והופעת ה- mottling מעוכבת, ורוויון החמצן בברך גבוה יותר עקב זרימת דם מוגברת לעור.