אנצפלופתיה כבדית היא סיבה שכיחה לאשפוז אצל חולים הסובלים מצירוזיס כבדי. הטיפול התרופתי באנצפלופתיה כבדית לא השתנה כבר עשורים.
עוד בעניין דומה
מטרת הטיפול בלקטולוז בחולים עם אנפלופתיה כבדית היא לרוקן את המעיים מתוכן. החוקרים השוו את יעילות הטיפול בלקטולוז לעומת תמיסת האלקטרוליטים פוליאתילן גליקול 3350 (PEG) במסגרת המחקר הקליני HELP.
למחקר נכנסו 50 חולים עם צירוזיס שאושפזו בשל אנצפלופתיה כבדית. 25 הוקצו לקבלת לקטולוז לעומת 25 שקיבלו PEG.
החוקרים בחנו את השיפור באנצפלופתיה בתוך 24 שעות, תוך שימוש במדד אנצפלופתיה כבדית (שיטת ניקוד מ- 0 עד 4), את משך הזמן שעבר עד לריפוי מהאנפלופתיה ואת משך האשפוז.
52% מתוך החולים שטופלו בלקטולוז השתפרו בנקודה אחת או יותר במדד האנצפלופתיה בתוך 24 שעות, לעומת 91% בקבוצת ה- PEG, הבדל משמעותי סטטיסטית בין הקבוצות (P<0.01). משך הזמן החציוני לריפוי היה יום אחד ל-PEG ויומיים ללקטולוז (P=0.002).
תופעות לוואי הקשורות לטיפול לא היו שכיחות.
החוקרים מסיקים, שטיפול ב-PEG מביא לשיפור מהיר יותר בתסמינים של אנצפלופתיה כבדית אצל חולי צירוזיס שמתאשפזים בשל כך בבית חולים. יתכן ש-PEG הוא טיפול הולם יותר לעומת הטיפול הסטנדרטי בלקטולוז הנהוג היום.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט