עד היום היה ידוע, כי הסיכון של ילד לפתח השמנת-יתר (Obesity) גדול יותר אם אחד מהוריו או אף שניהם הם בעלי משקל-יתר. אך להשפעה של קרובי משפחה אחרים ניתנה פחות תשומת לב מחקרית.
עוד בעניין דומה
כעת, מחקר חדש שבוצע בידי צוות מ"מכון מונגן" למדיניות בריאות ובית החולים הכללי של מסצ'וסטס בבוסטון ויתפרסם בגיליון אוקטובר של ה-American journal of Preventive Medicine, מצביע לראשונה על כך שלאחים (אח או אחות) עם בעיית השמנת יתר קשר גדול הרבה יותר לסיכון שגם הילד הנוסף באותה משפחה יפתח עודף משקל ניכר או משקל יתר.
"ידוע מכבר", ציינו מחברי דו"ח המחקר ובראשם ד"ר מארק פאצ'וצקי, "כי סוגי המזון הנצרכים באותה משפחה וקיומה או היעדרה של פעילות גופנית, הם הגורמים המרכזיים המגדירים סיכון להופעת שמנות יתר, בעיקר בקרב הילדים".
לדבריו, "מחקר קודם הצביע על השפעה ישירה שיש להורים על הרגלי האכילה של ילדיהם, החל מההתנהגות ההורית בעת קניית המזון ודרך הכנת הארוחות. ציפינו, שכאשר במשפחה יש הורה או הורים עם משקל-עודף או משקל יתר, תהיה השפעה על אורחות החיים של הילדים. הערכנו שלשמנות-יתר הורית השפעה חזקה הרבה יותר מאשר של אח/אחות עם עודף משקל. אלא שטעינו".
המחקר התבסס על נתוני סקר ארצי שנעשה בארה"ב לגבי בריאות ההורים, התנהלותם בעת קניית המזון וצריכת המרכיבים התזונתיים. בסקר השתתפו יותר מעשרת אלפים משפחות. כמעט ב-2,000 מהן היה ילד אחד או אפילו שניים, עם שמנות יתר. החוקרים לקחו בחשבון משקל גוף וגובה של ההורים והילדים וכן מצב סוציו-אקונומי, רקע דמוגרפי ונתוני בריאות נוספים.
במשפחה שבה ילד אחד וההורים הם עם שמנות-יתר, הסיכוי (או הסיכון) שאותו ילד יפתח גם הוא שמנות-יתר, היו גדולים עד כדי פי שניים לעומת משפחות שבהן אין אף הורה עם עודף משקל. רמת הסיכון פחתה אם הילד עצמו היה פעיל גופנית במידה משמעותית.
במשפחות שבהן שני ילדים, כאשר אחד מהם עם עודף משקל או יתר משקל, קיים סיכוי גדול עד כדי יותר מפי 5, שגם האח האחר יפתח שמנות-יתר, לעומת משפחות שבהן שני האחים במשקל תקין. באחים מאותו מגדר במשפחה בת שני ילדים – לאח המבוגר יותר, שכבר פיתח עודף משקל ניכר, תהיה השפעה גדולה על כך שגם אחיו הצעיר ממנו יפתח שמנות-יתר. אצל הבנים מדובר בשיעור גדול כדי פי 11.4 לעומת משפחה שבה שני האחים הבנים ללא בעיית שמנות-יתר, ופי 8.6 בקרב בנות .