• יו"ר: ד"ר אורי סגול
  • מזכירה: ד"ר פביאנה בנימינוב
  • חברי ועד: ד"ר אמאני בשארה, ד"ר גיל בן יעקב, ד"ר דוד ירדני, ד"ר דורון בולטין, פרופ' מחמוד מחמיד
דעות

נטילת אספירין והגנה מפני סרטן השחלה

מאמר עורך הבוחן את אופן השימוש המתאים ביותר באספירין כדי להשיג את ההשפעה המגנה מפני סרטן השחלה

בשנים האחרונות הצטבר מידע מעבדתי וקליני רב המעיד כי הן אספירין והן תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (NSAID’s) הן בעלות תכונות אנטי-סרטניות. מנגנון ההגנה אינו ברור, אך כולל, כנראה, השראה של מוות תאי (אפופטוזיס), תכונות נוגדות היווצרות כלי דם חדשים (אנטי-אנגיוגניות) והגברת פעילות המערכת החיסונית. הממצאים המעבדתיים הללו, בצירוף נתונים קליניים, מראים ירידה בשיעור של מוקדים קדם-סרטניים וכן ירידה בשיעורי הסרטן הפולשני במטופלים שטופלו בתרופות אלו.יש לאספירין השפעה מגנה מפני התפתחות סרטן שחלה, נותר בלתי אפשרי לקבוע מה המינון ומשך הטיפול שנחוץ לצורך כך

"אם יש לאספירין השפעה מגנה מפני התפתחות סרטן שחלה, נותר בלתי אפשרי לקבוע מה המינון ומשך הטיפול שנחוץ לצורך כך"

הקורלציה המשמעותית ביותר נמצאה בין השימוש באספירין וב-NSAID’s לבין התפתחות סרטן המעי, אולם ממצאים עדכניים יותר מעידים על הגנה רחבה יותר מפני מגוון ממאירויות.

סרטן השחלה ממשיך להציב אתגר טיפולי משמעותי לאור האבחנה המאוחרת לרוב והיעדר טיפולים יעילים. עדיין לא נמצאו שיטות סקר יעילות ואפשרות כימו-מניעתית כזו עשויה להיות בעלת משמעות קלינית חשובה.
ממצאים מעבדתיים מצביעים כי לאספירין ול-NSAID’s יש תכונות מעכבות, בפרט לגבי תאים של סרטן שחלה. מספר מחקרים קליניים רטרוספקטיביים ופרוספקטיביים וכן שני מחקרי סקירה שיטתית מהעת האחרונה פורסמו בנושא זה. אולם, למרבה הצער, למחקרים הללו ולמידע הכלול בהם ישנן מגבלות שמקשות על הסקת מסקנות גורפות.

מאמר שנכתב על ידי טרברט ושות' (Trabert et al.) פורסם לאחרונה ב-JNCI, ולווה במאמר עורך שנכתב על ידי הח"מ, טוני פנצרלי (Tony Panzarelli) ועמית אוזה (Amit Oza). מאמר העורך מדגיש את החשיבות הפוטנציאלית של הנושא. המחקר הורכב מניתוח של 12 מחקרי מקרה-ביקורת מבוססי אוכלוסין, שבחנו את הקשר בין שימוש באספירין, NSAID ואצטאמינופן (פרצטמול) לבין התפתחות סרטן שחלה. טרברט מסכם, כי שימוש קבוע באספירין, בפרט במינון נמוך ויום-יומי קשור בירידה של 20%-34% בסיכון לפתח סרטן שחלה.

גודל המדגם הגדול, מעל 10,000 נשים, מאפשר לאתר קשר בעוצמה סטטיסטית גבוהה יותר מכל מחקר קודם שפורסם. אולם, זהו ניתוח נתונים רטרוספקטיבי וככזה, הוא בעל חסרונות מסוימים כולל האפשרות להטיית זיכרון. השונות הבין-מחקרית הגבוהה באשר למשך, למינון ולתדירות השימוש בתרופות בעייתית במיוחד. נעשו ניסיונות משמעותיים להעלים את השונות הזו, אולם מגבלות פנימיים נותרו, אשר מציבים בשאלה את מסקנות המחקר.

אם, כפי שמסיק טרברט, יש לאספירין השפעה מגנה מפני התפתחות סרטן שחלה, נותר בלתי אפשרי לקבוע מה המינון ומשך הטיפול שנחוץ לצורך כך.

מאמר העורך שלנו ב-JNCI מעריך מה עשוי להיות אופן השימוש המתאים ביותר באספירין כדי להשיג את ההשפעה המגנה שלו. כאשר לוקחים בחשבון הן את הקריטריונים המחמירים הדרושים לאמצעים פרמקולוגיים מניעתיים על מנת שיחשבו מוצלחים והן את ההיארעות הכוללת של סרטן שחלה, נראה כי אסטרטגיות מניעתיות מתאימות לנשים שיש להן סיכון מוגבר לחלות במחלה. בהקשר זה, נשים הנושאות מוטציות בתוך אזורי הגנים BRCA1 ו- BRCA2, המעלות, באופן משמעותי, את הסיכון לחלות בסרטן שחלה, הן מועמדות ברורות למחקר נוסף בתחום.

אף כי אינה חד משמעית, התוספת האחרונה לספרות נותנת תמריץ נוסף לביצוע מחקרים קליניים פרוספקטיביים שיחקרו את ההשפעה המגנה האפשרית של נטילת אספירין באוכלוסייה בסיכון גבוה.

תרגום מאנגלית: ד"ר שירי אלפרט

נושאים קשורים:  דעות,  אספירין,  סרטן המעי,  פרצטמול,  NSAIDs,  סרטן שחלה,  נוגדי דלקת שאינם סטרואידים
תגובות