• יו"ר: ד"ר אורי סגול
  • מזכירה: ד"ר פביאנה בנימינוב
  • חברי ועד: ד"ר אמאני בשארה, ד"ר גיל בן יעקב, ד"ר דוד ירדני, ד"ר דורון בולטין, פרופ' מחמוד מחמיד
חדשות

קולונוסקופיה אינה מושלמת: כ-6% מחולי סרטן המעי הגס "הוחמצו"

לפי מחקר חדש בארה"ב, 6% מהחולים בסרטן המעי והחלחולת אובחנו 5-3 שנים לאחר שהוגדרו "נקיים" בבדיקת קולונוסקופיה

במהדורת המקוונת של Gastroenterology פורסמו תוצאות מחקר שנעשה במכון הסרטן הנטסמן (HCI) באוניברסיטת יוטה בסולט לייק סיטי, ארה"ב. לפי המחקר, כ-6% מחולי סרטן המעי הגס והחלחולת אובחנו כחולים במחלה כ-5-3 שנים לאחר שעברו בדיקת קולונוסקופיה שקבעה שהם נקיים מסרטן. החוקרים הגדירו את מקרים אלו כ"מוחמצים", בין אם פוספו על ידי הרופאים או שמדובר בגידולים שהתפתחו במהירות בחלון הזמן שבין הבדיקה הראשונה ועד לאבחנה החיובית.

המחבר הראשי של המחקר, ד"ר ג'ואל סאמאדר, הסביר כי זו הוכחה שקולונוסקופיה אינה בדיקה מושלמת והיא אינה נקייה מטעויות ומכשלים. את הנטייה ל"החמצת האבחון" מוצאים במיוחד בקרב חולים מעל גיל 65, או חולים עם היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס וגם בקרב חולים שאצלם מצאו קודם לכן פוליפים. יש סיכוי רב יותר שהסרטן "שפוספס" בקולונוסקופיה הופיע בצד הימני של המעי, בקצה הרחוק של טווח הקולונוסקופ, הדגישו מחברי המחקר.

"תחילה חשבנו, כי ייתכן שהרופאים לא ראו את כל המעי או שההכנות לפרוצדורה לא הושלמו וכך התערפלה התמונה", הדגיש ד"ר סאמאדר. "אבל התיעוד הרפואי של חולים שהיה 'פספוס' בבדיקה שלהם הוכיח שבעיות מהסוג הזה היו נדירות".

עורכי המחקר בחנו מידע מצטבר מתוצאות קולונוסקפיות שנעשו ב-HCI ובאוניברסיטת יוטה במשך למעלה מ-14 שנה (עד 2009). שני הגורמים הללו סיפקו שירות רפואי ל-85% מקרב אוכלוסיית מדינת יוטה.

במחקר צוין, כי החברה האמריקנית לגסטרואנטרולוגיה ואיגודי רופאים אחרים ממליצים עתה שהרופא יקדיש 10-6 דקות לבדיקה קפדנית וקרובה של רפידת המעי כדי לאתר פוליפים בשלב הסיום של הפרוצדורה (כאשר כבר הגיעו לקצה המעי). "אין מדובר בנושא הנוגע לאיכות הטיפול. המחקר שלנו הצביע על כך שיש השלכות גנטיות וביולוגיות שקשורות בהופעת פוליפים", אמר ד"ר סאמאדר.

לקריאה נוספת לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  סרטן המעי הגס,  אבחון,  קולונוסקופיה,  בדיקת סקר
תגובות
עדו
09.04.2014, 06:00

לא הכל דבש...
ממצאים אלה ואחרים בתחום מעידים ,פעם נוספת, שהמטרה המבוקשת מבוססת על גילוי המנגנונים
המדויקים האחראיים והמביאים להיוצרותם של תהליכים ממאירים ובעקבות כך ניתן יהיה לפתח
אמצעי חיסון ומניעה בדוקים ויעילים לכלל האוכלוסיה וימנע הערך של "גילוי מוקדם ".
לצורך כך יש להודות לצותי המחקר הבסיסי המתמקדים בחקר הממאירויות ולשחר אותם לביתם
והקמת צותי מחקר רעננים וחדשים תחתם , אשר ישנו כיוון ויגדילו את הסיכויים להשגת פתרון
מושלם לתעלומה.