הימנעות מטיפולים המצריכים הזרקות הינה מטרה חשובה עבור נשאי HCV (הפטיטיס C) המקבלים את הטיפול למשך חודשים ארוכים. ניסוי חדש, שהתפרסם לאחרונה באתר כתב העת NEJM, בחן את התועלת של שתי תרופות ניסיוניות חדשות: daclatasvir (מעכב קומפלקס שכפול NS5A) ו-sofosbuvir (אנלוג נוקלאוטיד המעכב פעילות פולימראז NS5B של HCV), בטיפול בגנוטיפים 1, 2 ו-3 של הנגיף.
עוד בעניין דומה
בתחילה הוגרלו באופן גלוי 44 נשאי HCV מגנוטיפ 1 שלא טופלו בעבר ו-44 נשאי גנוטיפ 2 או 3 של הנגיף לקבלת daclatasvir במינון של 60 מ"ג פעם ביום, יחד עם sofosbuvir 400 מ"ג פעם ביום, עם או ללא ribavirin, למשך 24 שבועות.
בהמשך הורחב המחקר וכלל 123 נשאי HCV מגנוטיפ 1 נוספים שהוגרלו לקבלת טיפולים אלה במשך 12 שבועות (82 מטופלים ללא טיפול קודם) או 24 שבועות (41 משתתפים, אצלם telaprevir או boceprevir עם peginterferon alfa–ribavirin נכשלו וירולוגית).
12 שבועות לאחר תום הטיפול הושגה נקודת הסיום העיקרית, תגובה נגיפית מתמשכת (sustained virologic response [SVR], שהוגדרה כרמת HCV RNA < 25 יחידות בינ"ל במיליליטר) בקרב 98% מנשאי גנוטיפ 1, ללא הבדל בין 126 המשתתפים ללא טיפול קודם ו-41 המשתתפים בהם טיפול קודם נכשל. 92% מ-26 המשתתפים נשאי גנוטיפ 2 ו-89% מ-18 המשתתפים נשאי גנוטיפ 3 השיגו SVR בשבוע ה-12. שיעור גבוה במיוחד של SVR בתום שבוע 12 נצפה בקרב נשאי גנוטיפ 1a (98%), 1b (100%), גנוטיפ CC (93%) ו-non-CC IL28B (98%).
עייפות, כאבי ראש ובחילה היו התופעות הלא-רצויות הנפוצות ביותר שנצפו.