בעוד שהתועלת מקולונוסקופיה וסיגמואידוסקופיה במניעת סרטן המעי הגס ברורה, היקף ומשך ההגנה אינם ברורים. לאור אי-הנוחות וחסרונותיה האחרים של קולונוסקופיה, מתחדדת שאלת ההגנה שמספקות בדיקות מצומצמות יותר, כגון סיגמואידוסקופיה, במיוחד לגבי סרטן המעי הגס הקריבני.
עוד בעניין דומה
מחקר תצפיתי, שהתפרסם לפני מספר ימים בכתב העת NEJM מבקש לענות על שאלות אלו.
בהתבסס על 88,902 משתתפי מחקר Nurses' Health Study ומחקר Health Professionals Follow-up Study, אמדו החוקרים את המתאם שבין שיעור ביצוע אנדוסקופיה תחתונה (נתונים מעודכנים מדי שנתיים בשנים 1988-2008) להיארעות סרטן המעי הגס (עד שנת 2010) ולתמותה מסרטן המעי הגס (עד שנת 2012).
במעקב של 22 שנים אירעו 1,815 מקרי סרטן המעי הגס ו-474 מקרי מוות ממנו. בהשוואה לאלו שלא עברו אנדוסקופיה, הסיכון להיארעות סרטן המעי הגס היה נמוך יותר במובהק בקרב אלו שעברו אנדוסקופיה: יחס סכנה (hazard ratio) של 0.60 (רווח בר סמך של 95%: 0.53-0.68) לאחר סיגמואידוסקופיה שלילית, 0.44 (0.38-0.52) לאחר קולונוסקופיה שלילית ו0.57 (0.45-0.72) לאחר כריתת פוליפ.
התמותה מסרטן המעי הגס עקבה אחר תבנית זו: יחס סכנה של 0.59 (0.45-0.76) לאחר בדיקת סקר בעזרת סיגמואידוסקופיה ו-0.32 (0.24-0.45) לאחר בדיקת סקר בעזרת קולונוסקופיה
יתרונה של קולונוסקופיה נחשף בפילוח של התחלואה והתמותה מסרטן המעי הגס לפי אתר הגידול: לקולונוסקופיה שלילית נלווה סיכון מופחת להיארעות סרטן המעי הגס הקריבני (יחס סכנה 0.73, רווח בר סמך של 95%: 0.57-0.93) ולבדיקת סקר בעזרת קולונוסקופיה נלווה סיכון מופחת לתמותה ממנו (0.47, 0.29-0.76). בניגוד לכך, לאחר סיגמואידוסקופיה לא נצפתה הפחתה בסיכון לתמותה.
בהתייחס לכשלון קולונוסקופיה, גידולים שאובחנו פחות מ-5 שנים לאחר ביצוע קולונוסקופיה נטו יותר להציג סמני אי-יציבות גנטית כולל CpG island methylator phenotype (CIMP) (יחס צולב [odds ratio] 2.19, רווח בר-סמך של 95%: 1.14-4.21) ואי-יציבות של microsatellite (2.10, 1.10-4.02) בהשוואה לגידולים שאובחנו למעלה מ-5 שנים לאחר קולונוסקופיה או ללא ביצוע בדיקה אנדוסקופית כל שהיא.