• יו"ר: ד"ר אורי סגול
  • מזכירה: ד"ר פביאנה בנימינוב
  • חברי ועד: ד"ר אמאני בשארה, ד"ר גיל בן יעקב, ד"ר דוד ירדני, ד"ר דורון בולטין, פרופ' מחמוד מחמיד
אנדוסקופיה

GERD – מתי כדאי לבצע אנדוסקופיה?

לאור שימוש תכוף בבדיקת אנדוקסקופיה של מערכת העיכול העליונה במקרים של GERD, ועדה מטעם ה-American College of Physicians גיבשה הנחיות לגבי ביצוע בדיקה זו

17.02.2013, 15:00

GERDי(Gastro Esophageal Reflux Disease) הוא אחד המצבים הקליניים השכיחים ביותר. בדיקת אנדוסקופיה של מערכת העיכול העליונה (Upper Endoscopy) היא בדיקה זמינה, שנעשה בה שימוש תכוף במסגרת האבחנה והטיפול ב-GERD, אולם כיוון שההנחיות לביצוע הבדיקה אינן מוגדרות היטב, במקרים רבים השימוש בה תכוף מידי.

GERD מוגדר כמצב שבו החזר של תוכן הקיבה לחלל הוושט גורם לתסמינים, סיבוכים או שניהם. פגיעה ברקמות אינה חלק מהגדרת המחלה, ואינה קיימת ב-50%–85% מהמקרים. תסמיני המחלה מופיעים בשכיחות זו או אחרת בקרב עד 40% מהמבוגרים בארה"ב, ו-10%–20% סובלים מהתסמינים בתדירות שבועית או למעלה מכך.

קיבה (אילוסטרציה)

קיבה (אילוסטרציה)

אצל כ-10% מהמטופלים הסובלים מצרבת כרונית קיים Barrett Esophagus, שהוא שינוי מטפלסטי של אפיתל רירית הוושט. הן GERD והן Barret Esophagus קשורים בסיכון מוגבר לאדנוקרצינומה של הוושט. השכיחות של אדנוקרצינומה של הוושט נמוכה (26 מקרים למיליון איש בארה"ב), אולם גם השרידות של הסובלים ממנה נמוכה (פחות מ-20% שרידות למשך 5 שנים), ומרבית המקרים מאובחנים בשלב מאוחר מידי להשגת ריפוי.

נהוג לחשוב כי אדנוקרצינומה של הוושט מתפתחת לאחר התפתחות Barret Esophagus, וקיימים שלבים מקדימים של דיספלסיה מתקדמת. במקרים של Barret Esophagus ללא דיספלסיה, הסיכון להתפתחות אדנוקרצינומה עומד על 0.1%–0.5% לשנת אדם. במקרים של דיספלסיה בדרגה גבוהה הסיכון הוא 6%–19% לשנת אדם.

GERD הוא אחת מההתוויות השכיחות ביותר לביצוע אנדוסקופיה של מערכת העיכול העליונה. קלינאים רבים מבצעים את הבדיקה כבדיקת סקר כאשר מזוהים תסמיני GERD כרוניים, אולם השימוש בבדיקה זו כבדיקת סקר לאיתור אדנוקרצינומה של הוושט מוגבל, מכמה סיבות. ראשית, תסמיני GERD אינם גורמים מנבאים רגישים או ספציפיים לסיכון להתפתחות סרטן, ולמעשה ההתמקדות בצרבת כתסמין גורמת להתעלמות מגורמי סיכון אחרים – לדוגמא הסיכון ל-Barret Esophagus בקרב גברים ללא תסמיני GERD גבוה מהסיכון בקרב נשים הסובלות מתסמיני GERD. נוסף לכך, אנדוסקופיה בשילוב ביופסיות אקראיות עלולה שלא לזהות דיספלסיה או גידול בשלב מוקדם, ויעילות הבדיקה כבדיקת סקר מוגבלת עקב השכיחות הנמוכה של התפתחות סרטן במקרים של Barret Esophagus ללא דיספלסיה.

בדיקת אנדוסקופיה של מערכת העיכול העליונה כרוכה בסיכון לסיבוכים (אם כי הסיכון הכרוך בבדיקה נמוך) וכן בנטל כלכלי, שבחלק מהמקרים אינו תורם לרווחת המטופלים. לפיכך כונס צוות מומחים (פנימאים, גסטרואנטרולוגים ואפידמיולוגים קליניים) שבחן את הספרות בנושא וגיבש המלצות ברורות לגבי מקרים שבהם יש מקום למעקב אנדוסקופי.

מומלץ לבצע אנדוסקופיה של מערכת העיכול העליונה לגברים ולנשים הסובלים מצרבת ומתסמינים מדאיגים (דיספאגיה, דמם, אנמיה, ירידה במשקל והקאות חוזרות). נוסף לכך, מומלץ לבצע את הבדיקה לגברים ולנשים הסובלים מתסמיני GERD המתמידים למרות ניסיון טיפול בתרופות מקבוצת PPI פעמיים ביום במשך 4–8 שבועות.

כמו כן מומלץ לבצע את הבדיקה לאחר אבחון erosive esophagitis בדרגת חומרה גבוהה לאחר טיפול במעכבי PPI במשך חודשיים, על מנת לבחון את הריפוי ולשלול Barret Esophagus. בהעדר Barret Esophagus, אין מקום להמשך ביצוע בדיקות אנדוסקופיה שגרתיות במצב זה.

מומלץ לבצע את הבדיקה גם למטופלים בעלי היסטוריה של היצרות הוושט וחזרה של תסמיני דיספאגיה. מומלץ לבצע את הבדיקה לגברים מעל גיל 50 הסובלים מתסמיני GERD כרוניים במשך למעלה מ-5 שנים ומגורמי סיכון נוספים (תסמינים ליליים, hiatal hernia, השמנה, עישון ו-intra abdominal distribution of fat) לצורך איתור מוקדם של Barret Esophagus ושל אדנוקרצינומה.

כמו כן מומחץ לבצע את הבדיקה לגברים ולנשים שאובחן אצלם Barret Esophagus. בהעדר דיספלסיה, יש לבצע את הבדיקה אחת ל-3–5 שנים, ובמקרים שאובחנה דיספלסיה יש מקום לבדיקות תכופות יותר.

המחברים מסכמים כי על פי הנתונים בספרות, יש התוויה לביצוע אנדוסקופיה של מערכת העיכול העליונה עקב GERD רק במצבים מסוימים, ויש להימנע מביצוע הבדיקה במצבים אחרים.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Shaheen et al.; Upper Endoscopy for Gastroesophageal Reflux Disease: Best Practice Advice From the Clinical Guidelines Committee of the American College of Physicians, Ann Intern Med. 2012 Dec 4;157(11):808-16.

נושאים קשורים:  אנדוסקופיה,  אדנוקרצינומה של הוושט,  Barret Esophagus,  GERD,  מחקרים
תגובות