• יו"ר: פרופ' חיים שירין
  • מזכיר: ד"ר ליאור כ"ץ
  • גזבר: פרופ' ריפעת ספדי
  • חברי איגוד: ד"ר טובה רייניס, ד"ר מיכל אופנהיים, ד"ר נעים אבו-פרחה וד"ר לב ליכטנשטיין
קוליטיס כיבית

יומירה עשויה לשפר תסמיני קוליטיס כיבית כרונית פעילה של חולים שלא הגיבו בצורה מספקת לטיפולים קודמים או מקבילים

תוצאות עדכניות מאנליזות של ניסויים קליניים מצביעות על כך שאדאלימומב מובילה לשיפור תסמיני המחלה של חולי קוליטיס כיבית פעילה בינונית עד חמורה, שלא הגיבו לטיפולים אחרים

21.11.2012, 18:25

קוליטיס כיבית (UC) היא מחלה דלקתית של המעי, המתבטאת בכיבים בחלחולת שעלולים להוביל לסיבוכים מסכני חיים. יומירה (אדאלימומב, אבוט) היא תרופה המבוססת על נוגדן חד-שבטי רקומביננטי ל-TNFα. פעילות יומירה בקוליטיס כיבית כרונית פעילה נבחנה במסגרת ניסויים קליניים מבוקרים. בימים אלו פורסמו תוצאות של אנליזות של ניסויים קליניים של יומירה בטיפול בקוליטיס כיבית.

ניסויי ULTRA וניסוי ההרחבה בעקבותיהם, נועדו להעריך את הבטיחות ואת הפעילות של יומירה בהשריית רמיסיה קלינית, ולבחון את השפעת התרופה על תסמיני המחלה בקרב חולי קוליטיס כיבית כרונית פעילה בינונית עד חמורה, המטופלים במקביל או שטופלו קודם בתרופות אימונוסופרסיביות (קורטיקוסטרואידים, אזאתיופרין או 6-מרקפטופורין). כל החולים, כולל אלה שהופנו לקבל אינבו, המשיכו בטיפוליהם הקודמים. המדד העיקרי לרמיסיה קלינית ולשיפור בתסמינים היה הניקוד המלא של Mayo scoreי(FMS) או הניקוד החלקי (PMS).יMayo score הוא מדד לפעילות מחלה (ניקוד הנע בין 0 ל-12) הכולל תדירות של מתן צואה, דימום רקטלי, ממצאים אנדוסקופיים והערכה כוללת של הרופא.

ULTRA-1 היה ניסוי שלב III מבוקר אינבו, כפול סמיות, אקראי ורב-מרכזים. הניסוי נמשך 8 שבועות ומטרתו הייתה להעריך את הפעילות ואת הבטיחות של יומירה בהשריית רמיסיה קלינית, על פי Mayo score. בניסוי השתתפו 390 מבוגרים חולי קוליטיס כיבית (UC) פעילה בינונית עד חמורה למרות טיפול קודם או מקביל בתרופות אימונוסופרסיביות, שלא טופלו בעבר באנטי-TNF. נקודת הקצה הראשונית הייתה רמיסיה קלינית, שהוגדרה כניקוד מאיו של שתיים או פחות, ללא תת-ניקוד אינדיבידואלי גדול מ-1.

החולים חולקו באקראי לקבלת טיפול ביומירה 160/80 מ"ג (160 מ"ג בשבוע 0, 80 מ"ג בשבוע 2, 40 מ"ג בשבועות 4 ו-6), ביומירה 80/40 מ"ג (80 מ"ג בשבוע 0, 40 מ"ג בשבועות 2 ,4 ו-6) או באינבו.

בשבוע 8, 18% מתוך 130 החולים בקבוצת היומירה 160/80 מ"ג (P=0.031 לעומת אינבו) ו-10% מתוך 130 החולים בקבוצת היומירה 80/40 מ"ג (P=0.833 לעומת אינבו), בהשוואה ל-9% מתוך 130 החולים בקבוצת האינבו, נמצאו ברמיסיה קלינית. תוצאות הבטיחות היו דומות לפרופיל הבטיחות המוכר של יומירה ולא נראו היבטי בטיחות חדשים.

ULTRA-2 היה ניסוי שלב III מבוקר-אינבו, אקראי וכפול סמיות. הניסוי נמשך 52 שבועות והשתתפו בו 494 מבוגרים חולי קוליטיס כיבית (UC) פעילה בינונית עד חמורה, למרות טיפול קודם או מקביל בתרופות אימונוסופרסיביות. החולים חולקו באקראי לשתי קבוצות שוות. קבוצה אחת קיבלה יומירה (אדאלימומב 160 מ"ג בשבוע 0, 80 מ"ג שבוע 2, 40 מ"ג כל שבוע שני החל משבוע 4) והשנייה אינבו.
נקודות הקצה הראשוניות של הניסוי היו החלק היחסי של החולים שנראתה אצלם רמיסיה קלינית בשבוע השמיני והחלק היחסי של החולים שנראתה אצלם רמיסיה קלינית בשבוע 52 לניסוי. בניסוי זה כ-40% מהמשתתפים נחשפו בעבר לאנטי-TNF.

מתוך 248 חולים שטופלו ביומירה ב-ULTRA-2, אצל 17% נראתה בשבוע 8 רמיסיה קלינית, בהשוואה ל-9% בקבוצת האינבו (P<0.05), תוצאות אלה היו בעלות משמעות סטטיסטית. תוצאות הבטיחות מניסוי ULTRA-2 היו דומות לפרופיל הבטיחות הידוע של יומירה ולא זוהו היבטי בטיחות חדשים.

בתת-אנליזה פוסט-הוק של ניסוי ה-ULTRA-2 נמצאו שיעורים משמעותיים קלינית של ריפוי רירית המעי בשבוע ה-52 בקרב חולי UC פעילה בינונית עד חמורה, שהייתה להם תגובה קלינית לטיפול ביומירה בשבוע 8. ריפוי רירית המעי ניכר אצל 40.8% מהמגיבים (עבור FMS) ואצל 43.1% מהמגיבים ליומירה (עבור PMS), בהשוואה לאינבו – 15.4% (P<0.001).

החוקרים ציינו כי ריפוי רירית המעי הוא מדד אובייקטיבי לפעילות המחלה בטיפול ב-UC, והתוצאות שהתקבלו מעודדות, שכן אפשרויות טיפול לריפוי הרירית יתקבלו בברכה על ידי החולים והרופאים כאחד, וזאת כדי לסייע בטיפול במחלה כרונית וקשה לטיפול זו.

ניסוי הרחבה פתוח ארוך-טווח של ניסויי ULTRA-1 ו-ULTRA-2, שעדיין נמשך, בוחן את השיפור בתסמינים בקרב חולי UC פעילה מתונה עד חמורה, שטופלו ביומירה לאחר שנראתה אצלם תגובה בלתי-מספקת לתרופות מסוימות אחרות.

בימים אלה דווחו תוצאות האנליזה של 3 השנים הראשונות של ניסוי ארוך-טווח זה, שבחנה את פעילות המחלה תוך שימוש בניקוד מאיו חלקי (PMS), שאינו כולל ממצאים אנדוסקופיים.

התוצאות מעידות על הפחתה של ה-PMS הממוצע מערך של 5.9 בעת מועד המנה הראשונה של יומירה עד לערך של 1.4 בשבוע 172 לטיפול ביומירה. נמצא שיעור רמיסיה של 55.3%, פר ניקוד מאיו חלקי (PMS) בשבוע ה-60 לניסוי ההרחבה (משקף 112 שבועות מתחילת ניסוי המבוא), כפי שהוערך באוכלוסיית החולים המוכוונים לקבלת טיפול, שגויסו לניסוי ההרחבה הפתוח.

החוקרים ציינו כי תוצאות אנליזה זו של ניסוי ההרחבה סיפקו מידע בעל ערך, ותובנות לגבי המשך המחקר בכל הקשור לשימוש ארוך-טווח באדאלימומב לטיפול בקוליטיס כיבית.

תוצאות מחקרי ULTRA וניסוי ההרחבה מצביעות על כך שטיפול ביומירה עשוי לשפר תסמיני קוליטיס כיבית כרונית פעילה בינונית עד חמורה בקרב חולים שלא הגיבו בצורה מספקת לטיפולים קודמים או מקבילים.

מקור:

Sandborn WJ, van Assche G, Reinisch W, Colombel JF, D'Haens G, Wolf DC, Kron M, Tighe MB, Lazar A, Thakkar RB
Gastroenterology. 2012 Feb;142(2):257-65.e1-3. Epub 2011 Nov 4.

נושאים קשורים:  קוליטיס כיבית,  אדאלימומב,  מחקרים
תגובות