• יו"ר: ד"ר אורי סגול
  • מזכירה: ד"ר פביאנה בנימינוב
  • חברי ועד: ד"ר אמאני בשארה, ד"ר גיל בן יעקב, ד"ר דוד ירדני, ד"ר דורון בולטין, פרופ' מחמוד מחמיד
סרטן המעי הגס

בדיקות סקר לאיתור סרטן המעי הגס – המלצות ה-ACP

ה-ACP פרסם מסמך הסוקר את ההנחיות האמריקאיות לגבי בדיקות סקר לאיתור סרטן המעי הגס, וסיכם את המלצותיו

19.04.2012, 08:42

סרטן המעי הגס הוא הסרטן הקטלני השני בשכיחותו בארה"ב בקרב גברים ונשים, והסיכוי לסבול ממנו במהלך החיים עומד על 5%. ה-ACPי(American College of Physicians) איתר ארבע הנחיות שונות לגבי בדיקות סקר לאיתור סרטן המעי הגס, ופרסם הצהרה הסוקרת את ההנחיות השונות, ומסכמת את המלצות ה-ACP בנושא.

סרטן המעי הגס נדיר מאוד לפני גיל 40, ו-90% מהמקרים מאובחנים בגיל מבוגר מ-50. בדיקות סקר מאפשרות גילוי של הסרטן בשלב מוקדם, וכן זיהוי וכריתה של נגעים מקדימים (אדנומה). יש שני סוגים של בדיקות סקר – בדיקות המבוססות על בדיקת צואה (FOBT – fecal occult blood test) – הכוללות את בדיקת gFOBTי(guaiac based FOBT), את בדיקת iFOBTי(immunochemical based FOBT) ואת בדיקת stool DNA panel, ובדיקות אנדוסקופיות או הדמייתיות – הכוללות סיגמואידוסקופיה גמישה, קולונוסקופיה (optical colonoscopy), חוקן בריום (double contrast barium enema) ובדיקת קולונוגרפיה מבוססת CT (המכונה גם קולונוסקופיה וירטואלית). לגבי בדיקת gFOBT ולגבי סיגמואידוסקופיה, כמה מחקרים מבוקרים אקראית מדגימים ירידה בתמותה מסרטן כתוצאה מביצוען.

תמונה מיקרוסקופית של סרטן המעי הגס (אילוסטרציה)

תמונה מיקרוסקופית של סרטן המעי הגס (אילוסטרציה)

ה-ACP מסכם את המסמך בארבע המלצות:
1. יש לבצע הערכת סיכון לגבי כל מטופל – גורמים המעלים את הסיכון הם גיל, מוצא אתני והיסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס ושל מחלות כגון hereditary nonpolyposis ועוד. אבחנה של סרטן המעי הגס אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה, בעיקר לפני גיל 50, מגבירה משמעותית את הסיכון. לפיכך חשוב לבחון היסטוריה משפחתית מפורטת, כולל גיל האבחנה של קרובי משפחה מדרגה ראשונה או שנייה שחלו בסרטן המעי הגס.

2. יש לבצע בדיקות סקר החל מגיל 50 למטופלים בסיכון ממוצע, והחל מגיל 40 (או 10 שנים לפני גיל האבחנה של קרוב שאובחן בגיל הצעיר ביותר) למטופלים בסיכון גבוה. על פי מחקרים, התועלת שבבדיקות הסקר עולה על הנזק החל ממועד זה.

3. למטופלים בסיכון גבוה מומלץ לבצע קולונוסקופיה. למטופלים בסיכון ממוצע – אפשר לבצע בדיקת צואה, סיגמואידוסקופיה או קולונוסקופיה, ודגש רב מושם על בחירת הבדיקה על פי העדפת המטופל, לאחר הסבר לגבי היתרונות והחסרונות של הבדיקות השונות. קולונוסקופיה וירטואלית היא בדיקה אפשרית למטופלים בסיכון ממוצע מעל גיל 50. היא נתמכת על ידי חלק מההנחיות, אולם על פי חלקן לא קיים די מידע לגבי בדיקה זו.
למטופלים בסיכון גבוה מומלץ לחזור על הקולונוסקופיה אחת ל-5 שנים. תדירות הבדיקה המומלצת למטופלים בסיכון ממוצע היא אחת לשנה לגבי בדיקות צואה (אם כי התדירות לגבי בדיקת stool DNA אינה ידועה עדיין), אחת ל-5 שנים לגבי סיגמואידוסקופיה, חוקן בריום וקולונוסקופיה וירטואלית, ואחת ל-10 שנים לגבי קולונוסקופיה.
קולונוסקופיה מומלצת כבדיקת מעקב לאחר תוצאה חיובית בכל אחת מהבדיקות האחרות, והיא בדיקת ה-gold standard, אולם יש לזכור כי גם בבדיקה זו מופיעה תוצאה שלילית שגויה (false negative) ב-10%–20% מהבדיקות.

4. יש להפסיק את ביצוע בדיקות הסקר בגיל 75, או למטופלים שתוחלת החיים שלהם נמוכה מ-10 שנים, שכן במצב זה הסיכון הכרוך בבדיקה עולה על התועלת.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Qaseem et al.; Screening for Colorectal Cancer: A Guidance Statement From the American College of Physicians, Annals of Internal Medicine 2012 Mar 6;156(5):378-86.

נושאים קשורים:  סרטן המעי הגס,  בדיקות הדמיה,  קולונסקופיה,  בדיקות סקר,  סיגמואידוסקופיה,  קולונוגרפיה,  מחקרים,  בדיקת דם סמוי
תגובות