הטיפול המקובל בנגיף הפטיטיס Cי(HCV) כולל שילוב של פג אינטרפרון אלפא (pegylated interferon α) וריבוירין (ribavirin), הניתן במשך 24 שבועות במקרים של זיהום בנגיפים בעלי גנוטיפ 2 או 3 ו-48 שבועות במקרים של זיהום בנגיף בעל גנוטיפ 1 (הגנוטיפ השכיח ביותר באירופה, צפון אמריקה וישראל).
עוד בעניין דומה
מטרת הטיפול היא להשיג תגובה וירולוגית מתמדת (SVR – sustained virologic response), המוגדרת כרמה בלתי ניתנת לזיהוי של RNA נגיפי בדם 24 שבועות לאחר תום הטיפול. בקרב מטופלים הסובלים מזיהום בנגיף בעל גנוטיפ 1, שיעור השגת SVR נע בין 38% ל-46%, ובחלק מקבוצות האוכלוסייה הוא נמוך אף יותר.
וירוס הפטיטיס, הדמייה תלת ממדית
מרבית הניסיונות להגביר את הצלחת הטיפול התמקדו בהוספת טיפולים אנטי-ויראליים נוספים. במחקר זה נעשה ניסיון לשפר את גורמי המאכסן באמצעות הוספת ויטמין D, אימונו-מודולטור פוטנטי, לטיפול.
המחקר בוצע בישראל. 72 מטופלים שסבלו מזיהום כרוני בנגיף HCV בעל גנוטיפ 1, שלא טופלו בטיפול אנטי-ויראלי קודם ולא סבלו מזיהום ב-HBV ,HDV או HIV, חולקו אקראית לשתי קבוצות. קבוצת הביקורת טופלה ב-peg-interferon+ribavirin בלבד, וקבוצת המחקר קיבלה את אותו טיפול בתוספת ויטמין D במינון של 2,000mU ליום, במטרה להגיע לרמה גבוהה מ-32ng/ml בדם.
שיעורי התגובה לטיפול היו גבוהים יותר בקבוצת הטיפול - תוצאות שליליות בבדיקת נוכחות RNA נגיפי בדם בשבוע 4 לטיפול התקבלו אצל 44% מקבוצת המחקר לעומת 17% מקבוצת הביקורת, ובשבוע 12 לטיפול – 94% בקבוצת המחקר לעומת 48% בקבוצת הביקורת (P<0.001 עבור שני המועדים). שיעור ה-SVR היה 86% בקבוצת המחקר לעומת 42% בקבוצת הביקורת (P<0.001).
יש לציין כי בשתי הקבוצות נמצאו שיעורים גבוהים של חסר בוויטמין D (רמה תקינה נמצאה רק אצל 20% ממשתפי קבוצת המחקר ואצל 13% ממשתתפי קבוצת הביקורת).
תופעות הלוואי היו קלות, דומות בשתי הקבוצות, ומתאימות לתופעות הצפויות עקב הטיפול ב- peg-interferon+ribavirin.
החוקרים מסכמים כי הוספת ויטמין D לטיפול ב-peg-interferon+ribavirin למטופלים הסובלים מזיהום בנגיף HCV בעל גנוטיפ 1 העלתה משמעותית את שיעור התגובה לטיפול.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
