• יו"ר: ד"ר אורי סגול
  • מזכירה: ד"ר פביאנה בנימינוב
  • חברי ועד: ד"ר אמאני בשארה, ד"ר גיל בן יעקב, ד"ר דוד ירדני, ד"ר דורון בולטין, פרופ' מחמוד מחמיד
סרטן המעי הגס

בדיקות סקר לאיתור סרטן המעי הגס – קולונוסקופיה או בדיקת דם סמוי?

מתוצאות הביניים של מחקר המשווה בין יעילותן של שתי השיטות לביצוע בדיקת סקר לאיתור סרטן המעי הגס עולה כי ההיענות לביצוע בדיקת דם סמוי גבוהה יותר, בעוד קולונוסקופיה יעילה יותר באבחנה של נגעים טרום ממאירים

12.03.2012, 09:28

סרטן המעי הגס הוא הסרטן השלישי בשכיחותו ברחבי העולם, והגורם השני לתמותה מסרטן. כמה מחקרים הדגימו כי בדיקות סקר לאיתור סרטן המעי הגס הן יעילות ובעלות יחס עלות-תועלת גבוה באוכלוסייה בסיכון ממוצע.

יש שני סוגים של בדיקות סקר. הראשון הוא בדיקות צואה, המבוססות על בדיקת דם סמוי או בדיקות exfoliated DNA. בדיקות אלו הן בדיקות הסקר העיקריות הנמצאות בשימוש באירופה ובאוסטרליה. בדיקת דם סמוי בשיטת FITי(fecal immunochemical testing) נמצאה מדויקת יותר מבדיקת guaiac, והיא כעת הבדיקה המומלצת כבדיקה ראשונה לאיתור דם סמוי בצואה במסגרת בדיקות סקר לאיתור סרטן המעי הגס.

הסוג השני של בדיקות סקר הוא בדיקות סטרוקטורליות, כגון קולונוסקופיה, סיגמואידוסקופיה גמישה, או CT colonography. קולונוסקופיה היא בדיקת הסקר העיקרית הנמצאת בשימוש בארה"ב, והיא נחשבת לבדיקה המדויקת ביותר לצורך איתור מוקדם ומניעה של סרטן המעי הגס. ההמלצה מבוססת על נתונים בלתי ישירים ומחקרים תצפיתיים. מחקרי case-control באוכלוסייה העלו אפשרות שביצוע קולונוסקופיה מוריד משמעותית את הסיכון לסרטן המעי הגס ולתמותה כתוצאה ממנו. כמו כן נראה כי מטופלים שלא נמצאים אצלם ממצאים חריגים בקולונוסקופיה נמצאים בסיכון נמוך לסרטן המעי הגס. מחקרי קוהורט הדגימו מניעה של 80% ממקרי סרטן המעי הגס לאחר כריתה של אדנומה. עם זאת, אין מידע המבוסס על מחקרים מבוקרים להערכת יעילות הבדיקה.

כיוון שההיענות לביצוע בדיקת צואה גבוהה יותר מההיענות לביצוע קולונוסקופיה, ייתכן כי למרות היותה יעילה פחות מקולונוסקופיה באיתור נגעים סרטניים או טרום סרטניים, ההיענות המוגברת תגרום לכך שלמעשה בדיקה זו תהיה יעילה יותר כבדיקת סקר. כמו כן עלות ביצוע הבדיקה נמוכה יותר.

מחקר זה נועד להשוות בין יעילותן של שתי השיטות. המחקר בוצע בספרד, בהשתתפות 15 מרכזים רפואיים שלישוניים. המחקר החל בשנת 2008, בקמפיין לאומי להגברת המודעות. גיוס המשתתפים החל בשנת 2009. גויסו משתתפים אסימפטומטיים, בני 50–69, ללא היסטוריה של סרטן המעי הגס, אדנומה במעי הגס או מחלת מעי דלקתית, ללא היסטוריה משפחתית משמעותית של סרטן המעי הגס (כלומר מעל שני קרובים מדרגה ראשונה שסבלו מסרטן המעי הגס או קרוב אחד שאובחן לפני גיל 60), ללא היסטוריה של מחלות רקע חמורות וללא כריתה של המעי הגס בעברם. כמו כן לא נכללו משתתפים שעברו בדיקות דם סמוי בצואה בשנתיים טרם השתתפותם, או בדיקת סיגמואידוסקופיה או קולונוסקופיה ב-5 השנים שטרם השתתפותם.

למשתתפים שעברו קולונוסקופיה – הבדיקה בוצעה על ידי אנדוסקופיסט מנוסה. פוליפים סווגו כנאופלסטיים או בלתי נאופלסטיים, ואדנומות סווגו כמתקדמות אם היו בקוטר של מעל סנטימטר, בעלות מבנה villous, דיספלזיה בדרגה גבוהה או intramucosal carcinoma.

למשתתפים שעברו בדיקת דם סמוי – בוצעה בדיקת FIT ללא מגבלות לגבי התזונה או שימוש בתרופות טרם ביצועה. אם התוצאה הייתה מעל 75ng של המוגלובין למ"ל, הוזמן הנבדק לקולונוסקופיה.

המשתתפים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות. קבוצה אחת, של 26,703 משתתפים, הוזמנה לביצוע קולונוסקופיה. הקבוצה השניה שכללה 26,599 משתתפים, הוזמנה לביצוע בדיקת דם סמוי בצואה. הגיל הממוצע בשתי הקבוצות היה כ-59 שנים, ושיעור הנשים היה כ-54%.

מתוך המשתתפים שהוזמנו לבדיקת קולונוסקופיה, 5,649 משתתפים נענו להזמנה, ו-4,953 ביצעו אותה בפועל, כך ששיעור ההשתתפות היה 24.6%. נוסף לכך, 1,706 משתתפים ביקשו לבצע בדיקת דם סמוי במקום קולונוסקופיה.

מתוך המשתתפים שהוזמנו לביצוע בדיקת דם סמוי, 9,353 נענו להזמנה ו-8,983 ביצעו את הבדיק בפועל, כך ששיעור ההשתתפות היה 34.2%. 106 משתתפים בחרו לבצע בדיקת קולונוסקופיה במקום בדיקת דם סמוי.

שיעור ההיענות לבדיקת דם סמוי היה גבוה יותר באופן מובהק (OR=0.63, 95%CI 0.60-0.65, P<0.001).

בניתוח התוצאות על פי מספר המשתתפים שהוזמנו לביצוע הבדיקות, שיעור אבחנת סרטן המעי הגס היה דומה בשתי הקבוצות: סרטן המעי הגס אותר אצל 30 נבדקים בקבוצת הקולונוסקופיה (0.1% מתוך המשתתפים שהוזמנו לביצוע הבדיקה מלכתחילה), ואצל 33 נבדקים בקבוצת בדיקות הדם הסמוי (0.1%, כלומר OR=0.99, 95%CI 0.61-1.64, P=0.99).

שיעור אבחנת נגעים טרום סרטניים היה גבוה יותר בקבוצת הקולונוסקופיה: אדנומה מתקדמת נמצאה אצל 514 נבדקים בקבוצת הקולונוסקופיה (1.9%) ו-231 נבדקים בקבוצת בדיקת הדם הסמוי (0.9%) - כלומר OR-2.3, 95%CI 1.97-2.69, P<0.001. אדנומה בלתי מתקדמת אותרה אצל 1,109 נבדקים בקבוצת הקולונוסקופיה (4.2%) ו-119 נבדקים בקבוצת בדיקת הדם הסמוי (0.4%) - כלומרOR 9.80 , 95%CI 8.10-11.85, P<0.001.

בניתוח התוצאות על פי הבדיקה שבוצעה בפועל – 5,059 נבדקים עברו קולונוסקופיה, וב-27 מהן אותר סרטן המעי הגס (0.5%). 10,611 נבדקים עברו בדיקת דם סמוי בצואה וב-767 בדיקות התקבלה תוצאה חיובית (7.2%). 663 מהנבדקים שהבדיקה שלהם הייתה חיובית (86.4%) עברו קולונוסקופיה ואצל 36 מהם אובחן סרטן המעי הגס (כלומר 0.3% מהנבדקים שעברו בדיקת דם סמוי). מכאן שהסיכוי היחסי לאיתור סרטן בקרב נבדקים שעברו בפועל קולונוסקופיה לעומת נבדקים שביצעו בפועל בדיקת דם סמוי היה 1.56 (95%CI 0.93-2.56, P=0.09). דירוג הגידול התפלג בצורה דומה בשתי הקבוצות.

מספר הקולונוסקופיות שבוצעו על מנת לאתר מקרה אחד של סרטן היה 191 בקבוצה שהוזמנה לביצוע קולונוסקופיה, ו-18 בקבוצה שהוזמנה לביצוע בדיקת דם סמוי. מספר הקולונוסקופיות שבוצעו על מנת לאתר מקרה אחד של סרטן או אדנומה מתקדמת היה 10 בקבוצת הקולונוסקופיה ו-2 בקבוצת בדיקת הדם הסמוי.

סיבוכים משמעותיים ארעו בקרב 24 נבדקים בקבוצת הקולונוסקופיה (0.5%) ו-10 נבדקים בקבוצת בדיקת הדם הסמוי (0.1%) – הסיכון היחסי לסיבוכים בקבוצת הקולונוסקופיה היה 4.81 (95%CI 2.26-10.20 P<0.001).

החוקרים מסכמים כי על פי תוצאות הביניים, שיעור ההיענות לבדיקה היה גבוה יותר בקבוצה שהוזמנה לביצוע בדיקת דם סמוי. מספר מקרי סרטן המעי הגס שאותרו היה דומה בשתי הקבוצות, אולם בקבוצה שהוזמנה לביצוע קולונוסקופיה אותרו יותר אדנומות. ביצוע הבדיקות הושלם בשנת 2011. תוצאות המחקר הסופיות לגבי יעילות שתי השיטות במניעת תמותה מסרטן המעי הגס יתקבלו בסיומן של 10 שנות מעקב, בשנת 2021.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Quintero et al.; Colonoscopy versus Fecal Immunochemical Testing in Colorectal-Cancer Screening, N Engl J Med. 2012 Feb 23;366(8):697-706

נושאים קשורים:  סרטן המעי הגס,  בדיקות סקר,  קולונוסקופיה,  בדיקת דם סמוי בצואה,  Fecal Immunochemical Testing,  אדנומה,  מחקרים
תגובות