• יו"ר: ד"ר אורי סגול
  • מזכירה: ד"ר פביאנה בנימינוב
  • חברי ועד: ד"ר אמאני בשארה, ד"ר גיל בן יעקב, ד"ר דוד ירדני, ד"ר דורון בולטין, פרופ' מחמוד מחמיד
גנוטיפ HCV

השפעת תנגודת לאינסולין על הצלחת הטיפול בדלקת כבד מסוג C

מטה-אנליזה בחנה 14 מחקרים שכללו 2,732 מטופלים ומצאה כי הסיכוי להשיג תגובה לטיפול קטן יותר בנוכחות תנגודת לאינסולין

12.12.2011, 10:59

לאחרונה הצטברו עדויות שלפיהן זיהום כרוני בנגיף HCV יכול להיחשב למעשה למחלה מטבולית, כיוון שהוא משפיע על מטבוליזם הגלוקוז, ומוביל להתפתחות תנגודת לאינסולין ולסוכרת. הזיהום עצמו עלול לגרום לתנגודת לאינסולין, ונמצא קשר בין תנגודת זו לבין העומס הנגיפי (viral load). שכיחות הסוכרת בקרב מטופלים הסובלים מזיהום HCV כרוני נעה בין 20% ל-50% במחקרים שונים, ושכיחות התנגודת לאינסולין היא כ-35%.

מדד homeostasis model assesment לתנגודת לאינסולין (HOMA-IR) מחושב באמצעות הכפלת רמת הגלוקוז בצום ברמת האינסולין בדם וחלוקה ב-22.5. ערכים של מעל 2–3 מעידים על תנגודת לאינסולין.

הטיפול הסטנדרטי בזיהום HCV כרוני כיום הוא שילוב של ribavirin ו-peg-interferon. יעילות הטיפול תלויה בעיקר בסוג הנגיף, ונמדדת באמצעות שיעור המטופלים המשיגים תגובה וירולוגית מתמדת (SVR- Sustained Virological Response) – כלומר רמות RNA נגיפי שאינן ניתנות למדידה 24 שבועות לאחר תום הטיפול. שיעור השגת SVR הוא 40%–50% עבור נגיף בעל גנוטיפ 1, ו-70%–80% עבור נגיף בעל גנוטיפ 2–3.

מחקרים רבים הראו כי מדד HOMA-IR משפיע גם הוא על שיעור הצלחת הטיפול. מטרתה של מטה-אנליזה זו הייתה לאפיין את מידת ההשפעה של תנגודת לאינסולין על הצלחת הטיפול. נכללו 14 מחקרים שכללו 2,732 משתתפים (מתוך 68 מחקרים שזוהו בשלב הראשוני).

לגבי השפעת התנגודת לאינסולין על שיעור השגת SVR – נבחנו 9 מחקרים שכללו 1,902 משתתפים – 759 משתתפים (40%) בעלי תנגודת לאינסולין על פי ערך הסף של מדד HOMA-IR שנקבע (שנע בין 2 ל-3 במחקרים השונים). שיעור השגת SVR היה נמוך משמעותית במטופלים בעלי תנגודת לאינסולין לעומת מטופלים ללא תנגודת – ההפרש היה 19.6% (95%CI 9.4-29.9%, p<0.001). גם כאשר נבחנו שיעורי ההצלחה בקרב מטופלים שסבלו מזיהום בנגיף בעל גנוטיפ 1 בלבד נמצאו שיעורי הצלחה נמוכים יותר בנוכחות תנגודת לאינסולין, וההפרש היה 13.0% (95%CI 3.4-22.6% p=0.008). לא נמצאה הטרוגניות סטטיסטית בין המחקרים.

בבחינת ערכי מדד HOMA-IR בקרב מטופלים שהושג אצלם  SVR לעומת מטופלים שלא הושג אצלם SVR נבחנו 12 מחקרים, שכללו 2,351 משתתפים. 1,474 משתתפים השיגו SVR. הפרש מובהק במדד HOMA-IR של 0.92 נקודות (95%CI 0.32-1.53, p<0.001) נמצא בין מגיבים לבלתי מגיבים. הפרש של 0.63 (95%CI 0.14-1.13 p<0.001) נמצא גם כאשר נבחנו רק אלו שסבלו מזיהום בנגיף בעל גנוטיפ 1. לגבי תוצאה זו נמצאה הטרוגניות סטטיסטית בין המחקרים.

החוקרים מסכמים כי על פי תוצאות אלו, מדד HOMA-IR הוא אחד המנבאים העיקריים לתגובה של מטופלים הסובלים מזיהום כרוני ב-HCV לטיפול בשילוב ribavirin+peg-interferon, בכלל סוגי הנגיפים. לפיכך יש למדוד את המדד לפני תחילת הטיפול, ולפתח מדד המשלב מדד זה עם גורמים נוספים הקשורים בהצלחת הטיפול על מנת לחזות את סיכויי ההצלחה. על פי נתונים ראשוניים תנגודת לאינסולין אינה פוגעת בסיכויי ההצלחה של טיפול ב-danoprevir או של שילוב של הטיפול הסטנדרטי ו-teleprevir. יש לבצע מחקרים נוספים בנושא על מנת לאפשר התאמה מיטבית של הטיפול למטופל.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Deltenre et. al., Impact of insulin resistance on sustained response in HCV patients treated with pegylated interferon and ribavirin: A meta-analysis, Journal of Hepatology 2011 Dec;55(6):1187-94

נושאים קשורים:  גנוטיפ HCV,  דלקת כבד נגיפית C,  תנגודת לאינסולין,  מחקרים
תגובות