• יו"ר: ד"ר אורי סגול
  • מזכירה: ד"ר פביאנה בנימינוב
  • חברי ועד: ד"ר אמאני בשארה, ד"ר גיל בן יעקב, ד"ר דוד ירדני, ד"ר דורון בולטין, פרופ' מחמוד מחמיד
שחמת

בדיקת דם לזיהוי אנצפלופתיה כבדית מינימלית

מחקר ראשוני מצא כי מדידת רמת 3Nitro-Thyrosine בסרום יכולה לסייע בזיהוי אנצפלופתיה כבדית מינימלית

04.12.2011, 14:09

אנצפלופתיה כבדית מינימלית (MHE – Minimal Hepatic Encephalopathy) מופיעה אצל 30%–50% מהסובלים משחמת כבד שאינם מראים סימפטומים של אנצפלופתיה, וגורמת לליקוי קל בתפקוד הקוגניטיבי. MHE היא השלב הראשון בהתפתחות אנצפלופתיה, וקיומה פוגע ביכולת לבצע פעולות יומיומיות (כגון נהיגה), מגביר את הסיכון לתאונות דרכים ולתאונות עבודה, וכן חוזה סיכון מוגבר להתפתחות אנצפלופתיה וירידה בתוחלת החיים.

אבחון MHE נעשה כיום באמצעות סדרה של מבחנים פסיכומטריים (PHES – Psychometric Hepatic Encephalopathy Score), שביצועה דורש זמן רב, וכן יש להתאימה לגיל הנבדק ולרמת השכלתו. לפיכך במקרים רבים MHE אינה מאובחנת או מטופלת. מרקר שיסייע בזיהוי MHE ישפר במידה רבה את יכולת האבחון והטיפול, ויהיה שימושי מאוד.

בניסיון לזהות מרקר כזה נבדקו בשלב ראשון 150 משתתפים שטופלו במרפאות בבית חולים בספרד, שהשתייכו לאחת משלוש קבוצות: קבוצת ביקורת (63 נבדקים ללא שחמת הכבד), 43 נבדקים שסבלו משחמת הכבד בשל מחלת כבד אלכוהולית, ולא סבלו מ-MHE על פי בדיקת PHES ו-44 נבדקים שסובלים משחמת כבד בשל מחלת כבד אלכוהולית וכן מ-MHE על פי בדיקת PHES. לא נכללו נבדקים הסובלים מאנצפלופתיה ברורה, ממחלות רקע מסוימות (סוכרת בלתי מאוזנת, אי ספיקת כליות וכדומה), או כאלו שטופלו בטיפול ספציפי נגד אנצפלופתיה או בטיפול אנטיביוטי בעת המחקר. המשתתפים נאלצו להתנזר משתיית אלכוהול במשך 6 חודשים טרם המחקר.

בסרום המשתתפים במחקר נבדקו רמות חומצות אמינו, cGMP, ניטריטים+ניטראטים וכן 3Nitro-Thyrosine. רמות Citrulline, Methionine וכן 3Nitro-Thyrosine נמצאו גבוהות יותר בקרב חולי שחמת, וגבוהות עוד יותר בקרב הסובלים מ-MHE.

ההבדלים המובהקים ביותר נראו עבור 3Nitro-Thyrosine, שרמתו הייתה נמוכה מאוד (3.1±0.3nM) בקבוצת הביקורת, גבוהה יותר (6.3±0.7nM) בקרב חולי שחמת, וגבוהה מאוד (54±6nM) בקרב הסובלים גם מ-MHE. בבחינת עקומת ROC (עקומה המייצגת תוצאות חיוביות אמיתיות לעומת חיוביות שגויות) נמצא ערך AUC (ערך המייצג את הסבירות כי תוצאה עבור חולה אקראי תהיה גבוהה מהתוצאה עבור בריא אקראי) של 0.96 (95%CI 0.93-0.99). עבור ערך סף של 14nM נמצאו רגישות של 89%, ספציפיות של 93%, Positive predictive valueי(PPV) של 91% וכן Negative predictive valueי(NPV) של 91%.

בשלב השני נבחנה קבוצת נבדקים נוספת מבית חולים אחר. קבוצה זו כללה 44 נבדקים הסובלים משחמת אלכוהולית ללא MHE, ו-18 נבדקים הסובלים משחמת ומ-MHE. בבדיקה זו ובאותו ערך סף נמצאה הבדיקה בעלת רגישות של 83%, ספציפיות של 94%, PPV של 70% ו-NPV של 97%.

לסיכום, מחקר ראשוני זה הדגים כי רמת 3Nitro-Thyrosine בסרום יכולה לשמש כבדיקה לזיהוי MHE בסובלים משחמת הכבד, והיא בעלת ערכי רגישות, ספציפיות, PPV ו-NPV טובים. מדובר בבדיקה קלה לביצוע, שתוכל להיכלל בקלות ברשימת הבדיקות השגרתיות המבוצעות לחולי שחמת. יש צורך במחקר גדול יותר על מנת לתקף את התוצאות.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Montoliu et. al., 3-Nitro-Tyrosine as a Peripheral Biomarker of Minimal Hepatic Encephalopathy in Patients With Liver Cirrhosis, The anerican Journal of Gastroenterology 2011 Sep;106(9):1629-37

נושאים קשורים:  שחמת,  אנצפלופתיה,  אנצפלופתיה כבדית,  3Nitro-Thyrosine,  מחקרים
תגובות