• יו"ר: ד"ר אורי סגול
  • מזכירה: ד"ר פביאנה בנימינוב
  • חברי ועד: ד"ר אמאני בשארה, ד"ר גיל בן יעקב, ד"ר דוד ירדני, ד"ר דורון בולטין, פרופ' מחמוד מחמיד
COPD

תמיכה תזונתית, פעילות גופנית וטיפול בטסטוסטרון שיפרו את מצבם של חולי אי-ספיקה נשימתית שסבלו מתת-תזונה

מחקר מבוקר שבחן את יעילות הטיפול המשולב הדגים שיפור במדדים הקליניים והארכת חיים של חולי אי-ספיקה נשימתית כרונית שסבלו מתת-תזונה

30.08.2011, 09:06

אי-ספיקה נשימתית כרונית (CRF- Chronic respiratory failure) היא השלב הסופי במחלות ריאה רבות. הגורם העיקרי לה הוא COPD. כאשר החולה זקוק לתמיכה נשימתית משך חייו הצפוי קצר (שרידות כוללת ממוצעת של 2 עד 6 שנים) והגורמים המשפיעים על משך החיים שלו הם המחלה הבסיסית ותת-תזונה (malnutrition). עד כה הטיפול היחיד שהשפיע על משך חייהם של החולים היה טיפול מתמשך בחמצן (Long term oxygen therapy).

תמיכה תזונתית בפני עצמה לא שיפרה את מצבם של חולי COPD אף על פי שנמצא קשר בין שיעור התמותה ל-BMI. מחקר זה בחן את יעילותו של שילוב טיפולי - Multimodal nutritional rehabilitation - שכלל תמיכה תזונתית (3 מנות של 120 מ"ל של oral nutritional supplement), מפגשים לימודיים עם אח/פיזיותרפיסט (7 מפגשים שנמשכו שעתיים כל אחד, שכללו תכנית אחידה), תכנית אימון גופני (רכיבה על אופניים 3–5 פעמים בשבוע ועלייה הדרגתית במאמץ, בשילוב עם תרגילים לחיזוק שרירים) וטיפול בטסטוסטרון דרך הפה (במינונים של 80 מ"ג פעמיים ביום בגברים, ו-40 מ"ג פעמיים ביום בנשים). בקבוצת הביקורת בוצעו מפגשים לימודיים בלבד.

במחקר השתתפו 122 חולי CRF (מהם 91 גברים ו-31 נשים) שנזקקו לתמיכה נשימתית או טיפול ממושך בחמצן וסבלו מתת-תזונה שהשתקפה ב-BMI.

במבחן 6MWי(6fminutes walking distance), שהיה ה-primary end point במחקר זה, לא נמצא הבדל בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת לאחר טיפול במשך שלושה חודשים. עם זאת נמצא שיפור במדדים רבים אחרים – יכולת מאמץ, כוח השרירים, משך המאמץ האפשרי, BMI,יFFMI, רמות המוגלובין ו-transthyretin. כמו כן נמצאה עלייה באיכות החיים של הנשים (אך לא של הגברים) בקבוצת המחקר ביחס לקבוצת הביקורת (על-פי שאלונים).

לאחר 15 חודשים נמצא כי בקבוצת הביקורת שכללה 62 משתתפים, ארעו שבעה מקרי מוות כתוצאה מאי-ספיקה נשימתית (12 מקרי מוות סה"כ), בעוד שבקבוצת המחקר שכללה 60 משתתפים, ארעו 2 מקרי מוות בלבד מסיבה זו (6 מקרי מוות סה"כ). תוצאה זו משקפת ירידה בתמותה כתוצאה מאי-ספיקה נשימתית בקבוצת המחקר.

תוצאות המחקר מאשרות, לדברי החוקרים, את ההשערה כי עלייה במשקל הגוף ובמסת השריר תשפר את התפקוד ואת איכות החיים של חולי CRF הסובלים מתת-תזונה. על פי מחקרים שבוצעו עד כה נראה כי תמיכה תזונתית אינה יעילה בפני עצמה לטיפול בחולי COPD, ולא קיימים נתונים לגבי חולי CRF, אולם כמה מחקרים ראשוניים הראו כי תמיכה תזונתית בשילוב עם אימון גופני, או אימון גופני בשילוב עם אנדרוגנים עשויים להביא לשיפור. מחקר זה מראה שיפור משמעותי במדדים קליניים ע"י שילוב של שלושת הטיפולים.

נראה כי שילוב זה האריך את חייהם של החולים. עד כה, הטיפול היחיד שהביא להארכת חייהם של חולי CRF היה טיפול ממושך בחמצן, בעוד שטיפול בסטרואידים בשאיפה, B agonist או parasympathicolytic bronchodilators לא הצליחו לעשות זאת. לפיכך, על אף שדרוש מחקר גדול יותר על מנת להעריך את משמעותה של הירידה בתמותה כתוצאה מטיפול זה, תוצאותיו של מחקר זה מראות לדעת החוקרים כי מדובר באפשרות טיפולית נוספת לחולי אי-ספיקה נשימתית.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר

מקור:

http://thorax.bmj.com/content/early/2011/06/23/thx.2010.154922.abstract

נושאים קשורים:  COPD,  אי-ספיקה נשימתית כרונית,  תת-תזונה,  מחקרים
תגובות