• יו"ר: ד"ר אורי סגול
  • מזכירה: ד"ר פביאנה בנימינוב
  • חברי ועד: ד"ר אמאני בשארה, ד"ר גיל בן יעקב, ד"ר דוד ירדני, ד"ר דורון בולטין, פרופ' מחמוד מחמיד
משפט

המחוזי: לרופא אסור לתת חוות דעת נגד מטופלו לשעבר

ביהמ"ש קבע, כי במקרה זה לא מדובר בתחום רפואי נדיר שבודדים מתמחים בו, ולא היתה כל הצדקה שהרופא הספציפי ייתן חוות דעת נגד מטופלו לשעבר - ועל כן חוות דעת זו מהווה מסמך שאינו קביל. בכך אימץ ביהמ"ש את נייר העמדה של הלשכה לאתיקה

14.03.2011, 19:58

מטופל הגיש תביעה נגד רופא והמרכז הכירורגי בירושלים בגין רשלנות רפואית בתחום האורתופדיה, תוך ויתור על סודיות רפואית. הנתבעים בחרו להגיש חוות דעת רפואית מטעם רופא אחר, שטיפל במטופל בעבר.

הדיון עסק בשאלה, האם ניתן לדרוש את הוצאת חוות הדעת הרפואית מתיק בית המשפט, מפני שהגשתה עומדת בניגוד לעמדת הלשכה לאתיקה של הר"י – שקבעה בנייר עמדה שפורסם בדצמבר 2004, כי רופא לא יפעל נגד מי שנמצא בטיפולו. נייר העמדה, המובא כלשונו בפסק הדין, קבע כי הקשר בין מטופל לרופאו מבוסס על אמון מלא ביניהם, וככלל, לא יפעל רופא נגד מי שנמצא בטיפולו, ולא יעשה שימוש לרעה במידע הרפואי הנמצא ברשותו. עריכת חוות דעת במסגרת דיון משפטי, העלולה לפגוע במטופל של הרופא, תיעשה, אם כן, רק אם הוטלה על הרופא חובה זו על־פי החלטת בית המשפט.

ביחס למקרה הנוכחי קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי ככלל, אין הוראה חקיקתית האוסרת על רופא מטפל להגיש חוות דעת מטעם מזמינו, בין שהוא מטופל ובין שהוא המוסד שבו עובד הרופא.

בית המשפט מצטט מפסק דין קודם, שקבע כי "שמירת הסוד הרפואי, זהו אחד העניינים שטובת הציבור דורשת, היינו – שאדם יוכל לפנות לרופא בעניינים האינטימיים ביותר, מבלי שיחשוש שהרופא יגלה דבר־מה מן העניינים האלה לזולתו". יש עניינים, שמבחינה ציבורית חשוב כי האמת על אודותם תתגלה בפני בית המשפט, ובמתח שבין האינטרסים המתנגשים הללו, מעניק המחוקק לבית המשפט שיקול דעת בבואו לקבל כראיה חוות דעת של מומחה. שיקול הדעת נתון לבית המשפט כדי שיבצע איזון ראוי בין זכויות המטופל לשמירה על סודיות מצד אחד, לבין זכות הציבור לדעת מנגד; וכדי שיבחן כל מקרה לגופו לשם הכרעה, האם בנסיבות העניין הסרת החיסיון מוצדקת ונחוצה לשם עשיית הצדק.

בית המשפט קובע כי חוות הדעת, ראוי שתינתן על־ידי מומחה מקצועי, בלתי תלוי, נטול עניין בתוצאות המשפט, שממצאיו עומדים במבחן החקירה הנגדית.
במקרה הנדון פסק בית המשפט, כי קיים חשש לעיוות הדין. הרופא שנתן את חוות הדעת קבע לא היתה התרשלות, וכורת למעשה את הענף שעליו יושבת תביעת המטופל.

לנתבעים קיימת, אמנם, הזכות לבחור את עדיהם, אולם במקרה זה לא מדובר בתחום רפואי נדיר, שרופאים בודדים מתמחים בו, אלא בתחום האורתופדיה, שבו קיימים מומחים רבים. לכן, נקבע, לא היתה כל הצדקה כי הרופא הספציפי ייתן חוות דעת נגד מטופלו לשעבר – ועל כן חוות דעת זו מהווה מסמך שאינו קביל. בכך אימץ למעשה בית המשפט את נייר העמדה של הלשכה לאתיקה בנושא זה.

_________________________
בש"א 7414/04 ס' א' נ' מן גדעון.

* פורסם לראשונה בכתב העת 'זמן הרפואה' גליון מס' 35, ינואר-פברואר 2011

נושאים קשורים:  משפט,  חוות דעת רפואית,  הלשכה לאתיקה,  סודיות רפואית,  נייר עמדה,  אורטופדיה
תגובות