סטאטוהפטיטיס לא-אלכוהולית (NASH) ידועה כקשורה ברגנרציה כבדית מופחתת. מחקר זה בחן את ההשפעה של G49, אגוניסט כפול של הרצפטורים ל-glucagon ול-glucagon-like peptide 1 על NASH ועל רגנרציה כבדית.

במחקר ניתנה לעכברי C57BI/6 תזונה רגילה או תזונה ללא מתיונין וכולין (MCD) למשך שבוע אחד. העכברים חולקו לאחר מכן לארבע קבוצות: קבוצת ביקורת שקיבלה תזונה רגילה, קבוצה שקיבלה MCD, קבוצה שקיבלה MCD ו-G49 וקבוצה שקיבלה MCD ו-G49.

עכברים נוספים קיבלו תזונה עשירה בשומן (HFD) למשך 10 שבועות וחולקו לאחר מכן לשתי קבוצות: HFD ו-HFD יחד עם G49. לאחר שבועיים בקבוצות ה-MCD שטופלו עם G49 ושלושה שבועות בקבוצות ה-HFD שטופלו עם G49, בוצעה כריתת כבד חלקית. העכברים המשיכו לקבל את אותה תזונה וטיפול ב-G49 במשך שבועיים לאחר מכן. בוצעה אנליזה מקיפה של תפקודי כבד, רגנרציה כבדית ופרופיל גנטי ומטאבולי.

במחקר נמצא, כי יש הטבה ב-NASH בקבוצה שקיבלה MCD ו-G49 שהתבטאה בדלקת מופחתת, הצטברות שומן מופחתת, עקה חמצונית ואפופטוזיס מופחתים ופעילות מיטוכונדריאלית מוגברת. טיפול עם G49 נמצא כקשור במילוי מאגרי הגלוקוז התוך-כבדיים עקב גלוקונאוגנזה מוגברת, שימוש מופחת בגלוקוז דרך מסלול הפנטוזות המזורחנות ומטבוליזם חמצוני.

לאחר כריתת הכבד, טיפול עם G49 שיפר שרידות והגביר את שיעור הרגנרציה והפרוליפרציה בעכברים שקיבלו תזונת MCD. סמני NASH נותרו נמוכים בקבוצה שקיבלה MCD ו-G49 לאחר כריתת הכבד החלקית ושימוש בגלוקוז הוסט למסלול הפנטוזות המזורחנות ולמטבוליזם חמצוני. G49 שניתן מיד לאחר כריתת הכבד נמצא כיעיל בהפחתת השינויים הפתולוגיים שנגרמו על ידי תזונת ה-MCD. יתרונות הקשורים ברגנרציה כבדית נמצאו גם בעכברים שקיבלו HFD ו-G49.

מסקנת החוקרים היא, כי אגוניסטים כפולים ל-glucagon ול-glucagon-like peptide 1 כדוגמת G49, מייצגים גישה טיפולית חדשה לחולי NASH ובמיוחד חולים הצריכים לעבור כריתת כבד חלקית.

מקור:
Pillar Valdecantos, M., et al. (2017) Hepatology. 65(5), 950.

http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/hep.28962/abstract