כאב שאינו מטופל הינו בעל השפעה על היבטים רבים של איכות החיים של המטופל. שימוש באופיואידים מהווה אבן פינה בטיפול בכאב והן התרופות הנרשמות ביותר לטיפול בכאב חזק בעולם המערבי.

אופיואידים משמשים באופן גובר לטיפול בכאב שאינו קשור במחלות ממאירות. עם זאת, השימוש באופיואידים כרוך בתופעות לוואי הכוללות: טשטוש, תלות גופנית, דיכוי נשימתי ותסמינים גסטרו-אינטסטינליים. בעוד שלרוב תופעות הלוואי מתפתחת עמידות, תופעות הלוואי במערכת העיכול מהוות בעיה מתמשכת לרוב החולים.

תופעות הלוואי הגסטרו-אינטסטינליות מתווכות דרך קישור של אגוניסטים אופיואידים לקולטני µ המצויים במערכת העצבים האנטרית אשר פרוסה לאורך כל צינור מערכת העיכול. קישור זה גורם להתכווצויות שאינן מקדמות את המזון ולעיכוב של הפרשת מים ואלקטרוליטים. כתוצאה מכך, זמן המעבר של מזון במערכת העיכול מתארך, הצואה נהיית קשה ומפונה בצורה לא סדירה.

התופעות במערכת העיכול כוללות עצירות, בחילה, הקאות, יובש בפה, רפלוקס, כאבי בטן ונפיחות ונקראות opioid-induced bowel dysfunctionי (OIBD). עצירות הנגרמת מטיפול באופיואידים (opioid induced constipationי-OIC) הינה תופעת הלוואי הנפוצה ביותר ואינה חולפת עם הזמן.

ניתן לטפל ב-OIC בתרופות משלשלות על פי העדפת המטופל. תרופות אלו כוללות: ביסקודיל, סודיום-פיקוסולפט, מקרוגול וסנוסידיס. ביסקודיל, סודיום-פיקולסולפט וסנוסידיס הינן תרופות בעלות השפעה פרו-קינטית חזקה במעי הגס ובחלקים העליונים יותר של מערכת העיכול.

השימוש בסוכרים למניעת עצירות אינו מומלץ ב-OIC. במחקר שבחן את ההשפעה של לקטולוז בחולים מונשמים עם כשל איברים נמצא, כי 5.5% מהמשתתפים פיתחו פסאודו-חסימת מעיים. בנוסף, לקסטיבים חדשים כדוגמת פרוקלפלוריד ולוביפרוסטון מצויים בשוק בארה"ב באירופה ויכולים להוות טיפול יעיל אך נכון להיום אין מספיק מידע כדי לרשום תרופות אלו.

לאחרונה נעשו ניסיונות לפתח אנטגוניסטים לקולטנים אופיואידים פריפריים שאין להם השפעה על מערכת העצבים המרכזית (PAMORAי). 16 מחקרים קליניים אקראיים בחנו ארבעה סוגים של אנטגוניסטים לרצפטורי µ: נלוקסון (לבד או יחד עם אוקסיקודון), מתיל-נלטרקסון, נלוקסגול ואלבימופן.

נלוקסון, שניתן פומית, אינו משפיע סיסטמית עקב מטבוליזם ראשוני משמעותי בכבד. התרופה משפיעה בצורה כמעט בלעדית על רצפטורים במערכת העיכול. מאחר שהינה חסרת השפעה מרכזית, היא אינה מבטלת את האפקט האנלגטי של האופיואידים.

נלוקסון יחד עם אוקסיקודון (ביחס של 1:2 לטובת האוקסיקודון) בשחרור אטי נבדק בארבעה מחקרים קליניים אקראיים שכללו 974 חולים עם כאב כרוני.  בכל המחקרים נצפה שיפור באינדקס פעולות המעיים (bowel function indexי- BFI) בחולים שטופלו באוקסיקודון+נלוקסון לעומת חולים שקיבלו אוקסיקודון ללא נלוקסון. לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות כתוצאה מהטיפול.

כיום, השילוב היחידי בארץ של אופיואיד ו-PAMORA הוא טרגין. טרגין מכיל אוקסיקודון שמשכך כאב ביעילות ונלוקסון שחוסם את רצפטורי µ במערכת העיכול ובכך מונע עצירות הנגרמת מאופיואידים (OIC).

מקור:
Muller-Lissner, S. et al.  (2016) Pain Medicine.  0, 1.