במהלך השנים האחרונות חלו שינויים רבים באסטרטגיית ובקווי הטיפול במחלת קרוהן. במחקר שבוצע על אוכלוסיית חולי קרוהן בהולנד ושפורסם ב-American Journal of Gastroenterology בוצעה הערכה של האפקט של שינוי קווי הטיפול לאורך הזמן על הפרוגנוזה של אותם חולים.

החוקרים עקבו אחר 1,162 חולי קרוהן שהוכללו לאורך 3 תקופות שונות: 1991-י1998 (318 חולים), 1999-2005 (387 חולים) ו-2006-2011 (459 חולים). משך המעקב אחר כלל החולים היה עד שנת 2014. במהלך תקופה זו עקבו אחר החשיפה לתרופות, שיעורי האשפוזים,שיעורי הניתוחים והתקדמות המחלה בקרב אוכלוסיות אלו.

לאורך שנות המעקב, שיעור החשיפה תוך 5 שנים לתרופות אימונומודולטוריות עלה מ-30.6% בשנים 1991-1998 ל-70.8% בשנים 2006-י2011. עלייה דומה נצפתה גם בחשיפה לטיפול ביולוגי (3.1% לעומת 41.2%, בהתאמה). שיעורי האשפוז תוך 5 שנים ירדו בהשוואה (65.9% מול 44.2%, בהתאמה) וכך ירדו גם שיעורי הניתוחים (42.9% מול 17.4%, בהתאמה). כלל השינויים נמצאו מובהקים סטטיסטית.

לעומת זאת, שיעור התקדמות המחלה לפנוטיפ מורכב לא השתנה משמעותית לאורך השנים (21.2% מול 21.3% בהתאמה).

כאשר השוו החוקרים בין מטופלים שטופלו בתרופות אימונומדולטוריות או טיפול ביולוגי למטופלים שלא טופלו בתרופות אלו, לא נמצא הבדל משמעותי סטטיסטי בשיעור האשפוזים, הניתוחים או התקדמות המחלה לפנוטיפ מורכב, גם לאחר ביצוע propensity score להתאמת הקבוצות.

החוקרים סיכמו, כי בין השנים 1991-2014 חלה ירידה בשיעורי האשפוזים והניתוחים בחולי קרוהן אולם התקדמות לפנוטיפ מורכב עודנה שכיחה בקרב חולים אלו. השיפור לא נמצא קשור לשימוש בתרופות אימונומודולטוריות או לטיפול ביולוגי.

מקור:
van der Meer AJ, Feld JJ, Hofer H, et al. Risk of cirrhosis-relatedd complications in patients with advanced fibrosis following hepatitis C virus eradication. J Hepatol. 2017;66(3):485-493. doi:10.1016/j.jhep.2016.10.017