• יו"ר: ד"ר אורי סגול
  • מזכירה: ד"ר פביאנה בנימינוב
  • חברי ועד: ד"ר אמאני בשארה, ד"ר גיל בן יעקב, ד"ר דוד ירדני, ד"ר דורון בולטין, פרופ' מחמוד מחמיד
חדשות

"מכבי": אלגוריתם לזיהוי מבוטחים בסיכון לסרטן מעי גס איתר 100 במצב טרום סרטני ו-11 חולים

האלגוריתם סוקר תוצאות בדיקות מעבדה של מבוטחים שנמנעו מלעבור קולונסקופיה או בדיקת דם סמוי בצואה; 47% מבין הנבדקים סבלו מפוליפ טרום-סרטני או מגידול

עבודה על מחשב (צילום: אילוסטרציה)

הפעלת בדיקה חדשנית בקרב מבוטחים בני 75-50 ב"מכבי שירותי בריאות" הצליחה לאתר 100 אנשים במצב של טרום סרטן המעי הגס, עם פוליפים שטרם התפתחו לגידול סרטני ועוד 11 חולים עם סרטן המעי הגס. הבדיקה, בשם "קולון סקור", עדיין לא מחליפה את בדיקות הסקר המומלצות לגילוי מוקדם - קולונוסקופיה ובדיקת דם סמוי בצואה. על המהלך דיווח היום (ב') "ישראל היום".

במסגרת הבדיקה החדשנית נעשה שימוש באלגוריתם מתמטי הסורק את בדיקות הדם הרגילות שמבצעים המבוטחים. האלגוריתם הורץ רק על מאגר מטופלים שנמנעו, למרות ההמלצות, מלבצע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.

בדיווח נמסר, כי בדרך זאת אותרו 600 מטופלים בעלי נתונים קליניים חריגים. מתוכם נקראו לעבור בדיקת קולונוסקופיה 300 (האחרים היו חולים בסוגי סרטן אחרים או מבוגרים מכדי לבצע את הבדיקה). מתוכם, נמצאו 100 מבוטחים עם פוליפים טרום-סרטניים ועוד 11 שכבר חלו בסרטן. לדברי הקופה, 32 מהם סירבו לעבור את הבדיקה למרות שקיבלו מרופא המשפחה שלהם הסבר על היותם בסיכון.

פרופ' ורדה שלו, מנהלת מכון המחקר של "מכבי", מסרה לעיתון כי "בפועל, הצלחת ה'קולון סקור' יכולה להיחשב כחסרת תקדים ומביאה בשורה למאות אלפי אנשים שאפשר להצילם מהסרטן על ידי גילוי מוקדם". מנתוני סיכום השנה הראשונה לשימוש בבדיקה זאת עלה כי בקרב מי שאותרו על ידי הבדיקה ועברו קולונוסקופיה, נמצא פוליפ או גידול ב-47% מהמקרים, לעומת 30% בקרב מי שמאותרים בבדיקת דם סמוי בצואה.

נושאים קשורים:  חדשות,  בדיקת סקר,  "קולון סקור",  סרטן המעי הגס,  קולונוסקופיה,  מכבי שירותי בריאות
תגובות

כתבה מאד מתסכלת! מדוע לא מסבירים את האלגוריתם? מה עוזר לנו לדעת שהו קיים מבלי מתאר אותו?

אנונימי/ת
22.01.2017, 07:37

זה מבוסס על machine learning, ובאמת אין טעם להיכנס לנבכי המודל המתמטי.
זו כתבה המיועדת לאנשי רפואה ולא למתמטיקאים או אנשי data scienctist.

בגדול כאשר מתבססים על כמות גדולה של נתונים (big data) אפשר באמצעות מחשב לזהות תבניות /דפוסים מסויימים שלא ניתן לזהות בעין רגילה (כיוון שמדובר לעתים בשינויים מאוד מינוריים). על סמך שינויים אלה מנסים לבנות מודל לניבוי, ולאחר מכן לתקף אותו.
במאמר המקורי תמצאי קצת יותר פרטים.