• יו"ר: ד"ר אורי סגול
  • מזכירה: ד"ר פביאנה בנימינוב
  • חברי ועד: ד"ר אמאני בשארה, ד"ר גיל בן יעקב, ד"ר דוד ירדני, ד"ר דורון בולטין, פרופ' מחמוד מחמיד
חדשות

"ישראל תצטרף לתכנית הפעולה של ארגון הבריאות העולמי למאבק בהפטיטיס C"

כך אומר בשיחה עם "דוקטורס אונלי" פרופ' איתמר גרוטו, ראש מינהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות; "נדרשה בניית אסטרטגיה בינלאומית שתיתן מענה הולם... המטרה המוצהרת היא בהחלט להביא להכחדת המחלה"; פרופ' גרוטו השתתף במאי בעצרת ארגון הבריאות העולמי (WHO)

מטה ארגון הבריאות העולמי בז'נווה, מארס 2013.
מטה ארגון הבריאות העולמי בז'נווה, מארס 2013.

"ישראל צפויה להצטרף בקרוב לשיחות שיתקיימו בין ראשי מערכות הבריאות הממלכתיות במדינות שונות בעולם, לצורך יצירת אסטרטגיה משותפת לדיונים עם חברות התרופות שיעסקו בדרישה להוזיל את התרופות החדישות לטיפול בהפטיטיס C, על מנת להכחיד את המחלה".

כך אומר פרופ’ איתמר גרוטו, ראש מינהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, בשיחה מיוחדת עם "דוקטורס אונלי".

פרופ’ גרוטו השתתף בסוף חודש מאי בעצרת ארגון הבריאות העולמי (WHO) שהתכנסה בז'נבה, וחתם בשם ממשלת ישראל על מסמך הצהרה שנוסח בתום הדיונים, שעסקו בין השאר במאבק נגד מחלת ההפטיטיס C.

המסמך קובע, כי המדינות חברות ה-WHO מאמצות טיפול בשלושה נושאים אסטרטגיים גלובליים: המשך המאבק ב-HIV, מאבק בהפטיטיס C ובמחלות מין מדבקות. תכנית הפעולה, בקווים כלליים, מכוונת לחמש השנים הבאות (2020-2016), תוך הצבת יעדים להשגה.

"הדיונים עם חברות התרופות יעסקו בדרישה להוזיל את התרופות החדישות לטיפול בהפטיטיס C, על מנת להכחיד את המחלה"

האסטרטגיה שעליה הוחלט לגבי הפטיטיס C היא ראשונה מסוגה, מאחר שלראשונה אי פעם, כך נקבע במסמך ההצהרה, היא כוללת יעדים מוגדרים. בין היעדים: הפחתה של 30% במקרים החדשים של חולי הפטיטיס B ו-C במדינות חברות ה-WHO עד שנת 2020, והפחתה ב-10% בשיעור התמותה.

פרופ' איתמר גרוטו (מקור: ויקיפדיה)

פרופ' איתמר גרוטו (מקור: ויקיפדיה)

כמו כן כוללת האסטרטגיה את הרחבת תכניות החיסונים להפטיטיס A ו-B (שתקדם מניעה של העברת מחלת הפטיטיס B מאם לילד), את שיפור הבטיחות בשימוש במזרקים בטיפולים הרפואיים, בנטילת דם ובציוד ניתוחי, את הפחתת הנזקים שנגרמים עקב הזרקת סמים ואת הגדלת הנגישות לטיפולים הקיימים כבר עתה להפטיטיס B ו-C.

"המסמך שפורסם בהסכמת נציגי המדינות השונות – ובכללן ישראל – מבטא החלטה משותפת שהן קיבלו", ציין פרופ’ גרוטו, "הצורך בבניית אסטרטגיה למלחמה בהפטיטיס B וב-C במיוחד עולה משום שיש אנשים שהם נשאים של הנגיפים מהזנים הללו שעלולים להתפתח למחלה כרונית עם יכולת הדבקה. האסטרטגיה העיקרית למאבק במחלה הוא באמצעות חיסון של תינוקות. לגבי הפטיטיס B החיסון כבר קיים, אבל לא בכל מקום בעולם. יש פערים בנושא הזה בין מדינות באזורי תבל השונים; לא בכל מדינה המערכת הממשלתית הממונה על נושאי הבריאות מספקת את החיסונים אלו. הפער הזה הולך ונסגר בהדרגה. כמו כן מתרחבת פעילות החיסון בקרב קבוצות סיכון למיניהן בכלל זה בני משפחה או בני זוג של נשאי הנגיף".

לדבריו, "לגבי הפטיטיס C תמונת המצב היא יותר מורכבת וגם מעניינת מבחינה רפואית, משום שלמחלה אין חיסון, אבל יש כבר טיפול תרופתי חדיש המעלים את המחלה בשיעור של למעלה מ-95% מהמקרים. זהו מצב שאין לו דוגמא כשמדובר במחלות נגיפיות כרוניות אחרות. אלא שהתרופות החדישות מאוד-מאוד יקרות. אין בשום מדינה תקציב כדי לטפל באמצעותן בכל נשאי הנגיף.

"נוכח המצב הזה נדרשה בניית אסטרטגיה בינלאומית שתיתן לכך מענה הולם – וזו הסיבה שהוחלט שהמדינות חברות ה-WHO יבנו צוותים או קבוצות דיון, ויחד יכינו תכנית פעולה בשיתוף חברות התרופות, כאשר המטרה המוצהרת היא בהחלט להביא להכחדת המחלה".

"המדינות חברות ה-WHO יבנו צוותים או קבוצות דיון, ויחד יכינו תכנית פעולה בשיתוף חברות התרופות"

פרופ’ גרוטו ציין, כי יהיה צורך בהקשר הזה להשיג שיתוף פעולה בין מערכות הבריאות הציבוריות והפרטיות, בין מדינות וגם בצירוף קרנות פילנתרופיות גדולות, דוגמת "קרן ביל גייטס" למשל, לשם ביצוע התכניות.

"אנחנו עדיין לא נמצאים בשלב שבו נמצא פתרון וה-WHO איננו עוסק בפרקטיקה. לכן נעשתה קריאה למדינות ליצור את מנגנוני היישום. ישראל תצטרף מן הסתם לקבוצת מדינות שידונו בנושא. אנחנו כבר בוחנים אותו וגם את סוגיית המעשיות שבו", הדגיש פרופ’ גרוטו.

"החיסון להפטיטיס B בישראל", הוסיף ראש שירותי בריאות הציבור, "נמצא בסל החיסונים כבר שנים רבות. כל הילדים בארץ מתחסנים כנגד הפטיטיס B החל מ-1992 ומ-1999 ניתן גם חיסון לכלל התינוקות להפטיטיס A. בכך היינו המדינה הראשונה בעולם שהכלילה את החיסון הזה בסל החיסונים שלה. היעד הוא שכל האוכלוסייה בארץ תהיה מחוסנת כנגד שני זני הנגיף. מקרים של הפטיטיס E פחות נפוצים בישראל וההדבקה היא גם דומה להפטיטיס A וקשורה לתנאי היגיינה ירודים או מזון נגוע.

"לעומת זאת כאשר מדובר בהפטיטיס C, הפעילות העיקרית בהתמודדות עם המחלה היא במניעת ההידבקות. בסל התרופות בישראל התרופות החדישות מאושרות כרגע רק עבור החולים הקשים ביותר. עלות התרופות רק עבורם – כמה אלפי חולים – היא מעל 100 מיליון שקל. סכום זה נגס שליש מתקציב סל התרופות אשתקד ועוד סכום לא מבוטל מאותה תוספת תקציבית גם השנה, כאשר אושרו תרופות נוספות. הטיפול מאושר לחולים בדרגת F3 ומעלה.

"התכנית הלאומית שלנו לגבי המאבק של מערכת הבריאות בהפטיטיס C מדברת בהחלט כבר על מתן הטיפול החדשני הזה, בהתאם להכללה בסל, אבל בהמשך ננסה להגביר מאמץ כדי לאתר את החולים שעליהם לא ידוע כרגע. אין מדובר ברמת סקר לכלל הציבור, אבל בהתמקדות בקבוצות הסיכון הידועות – כמו אלו שמשתמשים במזרקים לצריכת סמים, וגם חלק מיוצאי מדינות בריה"מ-לשעבר, שבהם יש שיעור גבוה של נשאות. הסיבה לכך היא לרוב משום שבאותן מדינות, ההדבקה בנגיף נעשתה בעיקר משום שלא היתה הקפדה בשימוש במזרקים חד פעמיים בלבד גם בעת מתן טיפולים רפואיים שנעשו שם בעבר. כיום זה כבר יותר נדיר, אבל בעבר התנהלות כזאת במערכות הבריאות שם היתה נפוצה".

עד כמה המחלה נפוצה, ניתן ללמוד לדברי פרופ’ גרוטו מהדוגמא של מצרים. שכיחות המחלה באוכלוסייה הכללית מגיעה עד לכדי 15%. הסיבה לכך ככל הנראה היא שכאשר בנו במצרים את סכר אסואן – פרויקט בנייה לאומי ענק – פרצה שם מגפת בילהרציה והטיפול בחולים נעשה תוך שימוש חוזר במזרקים.

"אנחנו מעריכים שבישראל מספר הנשאים בכל קבוצות הסיכון (כולל אסירים שצרכו או צורכים סמים בהזרקה) מגיע לכ-80 אלף, אבל למערכת ידועים כיום כ-20 אלף בלבד. לשם כך יהיה כאמור צורך בהגברת מאמץ האיתור והדבר יתבצע בהתאם למדיניות שנקבעה בנושא".

נושאים קשורים:  חדשות,  ראיון,  פרופ' איתמר גרוטו,  WHO,  ארגון הבריאות העולמי,  הפטיטיס C,  הפטיטיס B,  HCV,  כנס EASL,  הטיפול ב- HCV